השבוע בחרתי לארח במדור ״שיר לסופשבוע״ שיר שכתבה חגית אלמקייס, ״ראי טוב״, שיר שמהווה עבורי את המנון האחווה והחמלה הנשית. מאחר ואני מכירה את האישה שמאחורי המילים אני יכולה להבטיח לכם שכזו היא בעצמה, רואה טוב, בכל נפש.
המשפט הבא אולי יפתיע אתכם, ובכל זאת- אני לא מאמינה ב״ העצמה נשית״ רגע, אל תתרגזו, הסיבה שאני לא מאמינה בכך היא שבעיניי, אנחנו הנשים כבר עצומות ועוצמתיות, אנחנו לא זקוקות לתהליך של העצמה, אלא רק לשיקוף ושיתוף העוצמה הזו.
לכן, אני מאמינה ב״ עוצמה נשית״ ואם תרצו גם ב״מעצמה נשית״, תם עידן ההעצמה.
ואחרי שכתבתי מספיק הנה המילים של חגית אלמקייס:
ראי טוב / חגית אלמקייס
״כשאת מביטה אלי
זכרי שאני המראה שלך,
כל שאת רואה דרכי בעינייך היפות,
נגלה מאישונייך המתרחבים אליי.
אבקש אותך הפעם, אחות נשמתי
ובכל פעם שתניחי מבטך על פניי:
ראי בי טוב,
ראי אותי כפי שהנני,
ללא המסכות שדבקו לפניי עם השנים,
ללא המשוכות המפרידות אותי מתוכי.
הביטי בי כפי שאת מביטה במראה
ברגעים בהם משתקף יופייך,
בהם נגלה ניצוץ חייך בעינייך.
כשאת מביטה בי,
הניחי כתר על ראשי
כמו היה זה ראשך,
זכרי ששתינו בנות אדמה,
שתיים שהן אחת,
אחת שהיא האלה.
אל תתני לנפרדות גופי להטעות אותך,
גם לא לצבעו או לגודלו,
זכרי כי שתינו נולדנו מבטן היקום
ופועמות כשני תאים בגופו הגדול של אלוהים.
ראי,
כשאת מביטה אלי,
זוהי נשמתך השוכנת בעומק אישוניי
ואני היא הנולדת בכל פעם מחדש
מתוך אישונייך.
הניחי לעיני הלב שלך לעשות בי
יופי, אהבה ושמחה,
היי לי ראי טוב
כדי שאוכל לראות דרכך
מי אני
ב א מ ת״
נשים יקרות, קחו לכן מראה, הביטו בהשתקפות שלכן באהבה, ואחר כך הביטו בנשים שלצדכן באותה אהבה, בבנותיכן, אחיותיכן, אמהותיכן וכל בנות מדורת השבט הנשית.
שקפו והשתקפו באהבה, כי משם צומחת ונרפאת הנשמה.
ואני מקדישה את השיר לכל אהובות נפשי, ולאחות ליבי, נאוושקה, במיוחד.
צילום- חגית אלמקייס.
