בלי פשרות- על הקשר בין נעליים לזוגיות טובה.

לפני 20 שנה הייתי בטיול  מאורגן . אחת התחנות היתה רומא .כמו כולן גם אני הסתובבתי בחנויות הנעליים .

זוג נעליים יפה במיוחד קרץ לי מהחנות, נכנסתי, התעניינתי והתברר לי שנותרו רק זוגות במידה 39 או 40. ואני, מה לעשות נועלת מידה 36, מקסימום 37.

כעבור שעה שאלה מישהי מהקבוצה:" נו קנית?" אמרתי שלא מצאתי ולא הספקתי לפרט . היא אמרה:

"מותק שלי, את לא מתפשרת!"

שאלתי אותה בהלם:"לנעול נעליים שגדולות עלי ב3-4 מספרים זה להתפשר??"

למה נזכרתי בזה?  יש לי חברה,  באמצע שנות השלושים, יפה, חכמה, מוכשרת, בתפקיד בכיר בחברה מצליחה, רווקה.

נכון, רווקה.

השבוע  ישבנו בבית קפה והיא סיפרה לי על שיחה שהיתה לי עם אמא שלה.שוב.

נחשו מה היה המשפט המככב בשיחה?(רמז- נעליים במידה 40…) נכון מאוד:"את לא מתפשרת"

אז הנה מה שעניתי לה:

אם היה לי  שקל על כל פעם שאמרו לי את המשפט הזה עד שהתחתנתי, היינו מממנים את החתונה לבד ועוד היה נשאר עודף לירח דבש.

לא התפשרתי. אני נשואה. באושר. טפו טפו.  או טו טו 18 שנים, ועד היום המשפט הזה מרגיז ומטופש בערך כמו שמטופש להתפשר על נעליים במידה 40 כשאת 36…

אז לך חברתי היקרה , ולכל בת/נערה /אשה באשר היא:

אל תתפשרי! לא על זוגיות.

תתפשרו על בילוי הערב,תתפשרו על מי שוטף כלים(רצוי שהמדיח…) 

אל תתפשרי על האיש שמגיע לך. 

למה?

כי כשאת מתפשרת עליו, את מתפשרת על מי שאת,

כי נכון שקשה יותר למצוא גבר מצויין שלא יבהל ממך,אבל שווה לחכות(מניסיון)

כי פעם תרצי גם ילדים/ילדות שיגדלו עם מודל של אבא שלם עם עצמו וגם אמא שלמה. את לא רוצה שפשרה תגדל לך את הילדים..

כי זה הדבר החשוב ביותר שתעשי בשביל עצמך ובשביל הילדים שעדיין אין לך ,ועל זה לא מתפשרים.

כי לחכות למישהו שיקבל אותך ויאהב אותך ויפרגן לך זה אולי קשה , אבל לוותר על מישהו כזה זו לא פשרה,זו מחיקה.של עצמך.

כי כל הסבתות /דודות/נשמות טהורות שאומרות לך :"בגילך את צריכה  להתפשר" באמת התפשרו.

וככה נראים החיים שלהן.

תסתכלי במראה ותגידי לעצמך: אני נהדרת ומגיע לי מישהו נהדר שידע את זה כמו שאני אדע שהוא נהדר.

ואז תתפשרו על צבע המפיות בחתונה.