באיחור לא אופנתי ולא אלגנטי סיימתי לקרוא את ״סמטת השקדיות בעומריג׳אן״ שכתבה דורית רביניאן לפני 20 שנים.
משום מה כשהוא יצא לאור ועורר את מחול השבחים(המוצדקים לחלוטין) עליו, לא קראתי אותו, אבל אחרי שקראתי את "גדר חיה" הנפלא שלה, הבנתי שהגיע הזמן שגם אני אטייל בסמטת השקדיות הידועה.
למען אלה שעוד לא קראו, הנה מעט על העלילה ללא ספוילר.
הסיפור מתרחש בכפר פרסי קטן, בראשית המאה העשרים.
במרכזו עומדות שתי דודניות. פלורה בת ה15, בחודשי הריון אחרונים , בעלה עיבר אותה בלילה של ליקוי ירח , ובכך הביא עליה קללה.
אחר כך יצא למרחקים ונאז נעלם.
נזי בת ה11 יתומה, מאורסת למוסא ,אחיה של פלורה, ומחכה בקוצר רוח לקבל את המחזור הראשון כדי שתוכרז כאשה בוגרת ותוכל להינשא.
העלילה מתפרשת על פני יומיים. רוויית יצרים, חושנית, בשפה עשירה ומלאת דימויים ציוריים מכניסה אותנו רבינאן אל אותו מקום ואותה תקופה בה מתרחש הסיפור.
לארוך כל זמן הקריאה התפעלתי :איך בחורה בת 22 יכולה לכתוב ככה? אין ספק שרבינאן היא כותבת מחוננת.
מחשבה נוספת שליוותה אותי לאורך הספר היא: "עם כל הקשיים שיש לנשים גם בימינו וגם במדינה שלנו, עדיין מזל שלא חייתי בתקופה אחרת״
אבל, למרות כל השבחים המוצדקים על סמטת השקדיות בעיניי ב״ גדר חיה״ הצליחה דורית להתעלות על עצמה.
ב״ סמטת השקדיות בעומריג'אן"״ הייתי מלאת התפעלות מהשפה, הראש שלי חשב כל הזמן על נשים אז והיום כאן ושם, אבל ב״ גדר חיה״ הדמויות נכנסו לי ללב ונשארו שם עד היום.
בעיניי דווקא זה שב״ גדר חיה״ יש פחות תיאורים מראה על כתיבה בוגרת יותר , שנותנת מקום רב יותר לסיפור עצמו, לדמויות, ומאפשר למערכת היחסים בין הדמויות לסיפור להתהוות, כמעט כאילו המספר לא שם.
בעיני הכותבת של ״ גדר חיה״ בוגרת יותר
ושלרגע לא יהיה ספק- ב״גדר חיה״ התאהבתי בכתיבה ולא רק בדמויות, זה לא שהסופרת בחרה את הסיפור ובזה ויתרה על דימויים ושאר היופי שבכתיבה.
זה כמו להסתכל על היופי הטבעי של אישה יפה באמת, כזה שקורן מתוכה לעומת דוגמנית יפהפייה בת 20, שיש לה הרבה תכשיטים ואיפור.
ואני שוב מבהירה- אהבתי את שניהם, אבל אם היה חשש שאחרי הצלחה מדהימה כל כך בגיל צעיר כל כך יהיה קשה לעבור את זה, אין מקום לחשש.
דורית רביניאן של היום כותבת נפלאה אפילו יותר מבת דמותה הצעירה.
לקריאת ההמלצה על "גדר חיה"
