טעמה העצוב של עוגת הלימון- המלצת קריאה ומתכון.

אני לא אוהבת עוגות לימון.

לעומת זה , את הספר ״טעמה העצוב של עוגת הלימון״ שכתבה איימי בנדר אהבתי כל כך עד שקראתי אותו לאט כדי שלא יגמר,בערך כמו שאני נוהגת לעשות עם גלידה( מתכון לגלידה בטעם לימונענע מובטח בהמשך הפוסט הזה)

הספר הזה הוא כניסה לעולם שלא דומה לשום דבר אחר.
שלא תטעו, זה לא ספר פנטזיה או מדע בדיוני( 2 ז׳אנרים שאני אישית מתעבת) הכל כביכול רגיל בספר הזה פרט לעובדה שרוז, גיבורת הספר מגלה ביום הולדתה התשיעי שהיא מסוגלת לטעום בכל מה שהיא אוכלת את רגשותיו הכמוסים ביותר של מי שהכין את המאכל.
מעין״ קוראת מחשבות״ , אלא שכאן מדובר בטועמת רגשות.
הכוח הנדיר הזה לא גורם לה אושר כלל וכלל. בגיל תשע היא מגלה לראשונה כמה עצובה ובודדה אמה( מכאן שמו של הספר), אתם כבר יודעים שאני מתנגדת לספוילרים , לכן אגלה רק שזהו רק קצה הקרחון בעצבותה ומוזרותה של המשפחה הזאת.
אנחנו כקוראים מלווים את רוז מגיל תשע ועד 22 ומגלים שכל אחד במשפחה הזאת הוא לא ממש רגיל, למען האמת זו הגדרה עדינה. הם כולם מוזרים ביותר, והמוזרות שלהם פוגעת ברוז ושוללת ממנה ילדות מאושרת.
ויחד עם זאת איימי בנדר, הסופרת, מעוררת בנו חמלה גדולה כלפיהם, ויוצרת הבנה שיש יותר מאמת אחת.
טעמה של עוגת הלימון נעדר את המרירות של הכעס, העצב הוא חמוץ מתוק.
וכדי שלא נשאר בתחושת העצב מה דעתכם להכין גלידה בטעם לימונענע ? 5 דקות הכנה וכמה שעות המתנה אותן תוכלו לנצל לקריאת הספר המופלא הזה.
המתכון בהשראת המתכון של אורלי כהן למוס לימון קרמל.
החומרים:
2 שמנת מתוקה
1 פחית חלב מרוכז
2 כפות תרכיז לימונענע קפוא של פריגת(לא להפשיר )
3 כפיות ליקר הדרים( אני השתמשתי בגרנד מרנייה)

אופן ההכנה:
מקציפים את השמנת עד למרקם של קצפת.
מוסיפים את החלב המרוכז התרכיז והליקר ומקציפים יחד.
מעבירים לכלי הגשה ומקפיאים.

ועכשיו התרווחו לכם על הספה, עם מנת גלידה ביתית תוך כדי שאתם נהנים מהשיר שכתב נתן אלתרמן

״הוֹי מֵי לִימוֹן, מַדּוּעַ זֶה אַתְּ כֹּה לִימוֹנִית?

זֶה לֹא נָכוֹן! אֲנִי צוֹחֶקֶת כָּל הַיּוֹם.

אַתְּ אֵשׁ בֶּנְגַּלִית אוֹ פַטַּלִית אוֹ דֶּמּוֹנִית,

אִמְרִי לִי מַה אַתְּ? אַתְּ חִידָה? – אֲנִי חִידוֹן.״

[yframe url='http://m.youtube.com/watch?v=LQVvUVKL8cM']

למתכונים נוספים לחצו כאן