ספרה החדש של מאיה ערד ״מאחורי ההר״ גרם לי משלב די מוקדם, תחושה של הנאה, כזו שגורמת לחכך ידיים בהתלהבות ולחייך בציפיה למנת מזון משובחת במיוחד, או שיחה מרתקת עם חברים.
במשך כל הקריאה היתה לי תחושה שהסופר והדמויות משוחחים איתי.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
זוהר בר, מרצה ישראלי לספרות בקולג׳ נידח בקליפורניה, פרוד מאשתו, מקבל הצעת עבודה מפתה:
להצטרף לקבוצת ישראלים עשירים אשר מבלים את חג ההודיה בהרי הסיירה ולתת שם סדרת הרצאות על ספרות בלשית.
כמובן שהחיים והספרות מתערבבים ויותר מזה לא אגלה לכם על העלילה.
מדובר בספרות ארס פואטית במיטבה. הספרות עצמה היא דמות בעלילה וגם אחד הצירים המניעים, וכך במהלך הקריאה גיליתי בבושקות של הנאה.
מאיה ערד שותלת בפי הדמות של זוהר הסבר מרתק על סוגת הבלש, ועל איך הסופר מכמין רמזים בתוך שפע אינפורמציה, ובו בזמן עושה זאת בעצמה כשהיא מציפה מידע שמסב את תשומת הלב שלנו מהרמז.
מצאתי את עצמי מרותקת להסברים של זוהר, לדוגמאות שהוא מביא מהספרות, כמו ילדה שמגלה את סודותיו של הקוסם, וזהו רק קצה הקרחון, מתחת לפני השטח
יש סיפור בתוך סיפור, מערכות יחסים משפחתיות, זוגיות מאתגרת ומאותגרת, תובנות על ספרות, גאולוגיה, קשייהם של מהגרים בודדים ועוד.
כל זה כתוב כך שהקריאה קולחת, ומהנה במיוחד.
