הבית לאוהבי המילה הכתובה

״המורה לעברית״ ספרה החדש של מאיה ערד

״המורה לעברית״
״המורה לעברית״ ספרה החדש של מאיה ערד

״המורה לעברית״ הוא ספרה החדש של מאיה ערד, אשר יצא בהוצאת חרגול. מאיה ערד מוכיחה שוב את יכולתה לכתוב כך שכבר מהעמוד הראשון נוצרת תחושת מוכרות עמוקה, עם הדמויות, עם הסיטואציות המתוארות.

״המורה לעברית״ הוא קובץ של שלושה סיפורים.

הסיפור הראשון נקרא ״המורה לעברית״

הוא מספר על אילנה, אשר חיה כבר ארבעים שנה בארצות הברית. היא מורה לעברית באוניברסיטה, נשואה ליהודי אמריקאי, גם הוא מרצה לשעבר.

לאוניברסיטה מגיע מרצה צעיר לספרות עברית, ישראלי.

עד מהרה מתברר לאילנה כי עליה להיזהר מאותו מרצה והיא יוצאת למאבק להגנה על מפעל חייה ועל משרתה.

במקביל היא דואגת לשני ילדיה הגדולים אשר עזבו מזמן את הקן המשפחתי, ומתגעגעת לחברתה הצעירה, תמר, אשר חזרה לחיות בישראל.

הסיפור השני נקרא ״ביקור״.

זהו סיפורה של מרים, אישה מבוגרת, אלמנה.

מרים חיה לבדה בישראל. בנה היחיד, כלתה, אותה היא כמעט ולא מכירה ונכדה היחיד אשר אינה מכירה כלל, חיים בארצות הברית.

לאחר שנואשה מלחכות לביקור של בנה או הזמנה לביקור שלה היא מחליטה, בניגוד לטבעה, לפעול.

מרים קובעת עובדה ומתייצבת בבית בנה וכלתה לביקור ממושך.

במהלך הביקור היא מגלה שגם את בנה היא לא באמת מכירה.

הביקור הממושך מורט את עצביהם של כל הדמויות וחושף את האמת מאחורי סיפור חייו של בנה.

הסיפור השלישי נקרא Make New Friends

זהו סיפורה של אפרת, ישראלית החיה בארצות הברית, נשואה לבני, ישראלי אף הוא.

אפרת נחושה לפתור את בעיותיה החברתיות של בתה, ליבי, בת השלוש עשרה.

מתוך נחישות זו ומצוקתה שלה, היא פורצת לא מעט גבולות, ופוגשת את השדים החיים בתוכה.

מבין שלושת הסיפורים זהו הסיפור שובר הלב ביותר, למרות סיומו האופטימי.

כל שלושת הסיפורים עוסקים בישראלים החיים בארצות הברית. ההגירה, חיפוש הבית, השפה והעדרה, הבדלי התרבויות הם חלק מהתמות בהם מתעסק הספר.

על חשיבותה של השפה כמשקפת מציאות פנימית:
״האנגלית שלה לא טובה מספיק, אבל גם העברית מרגישה פתאום נוקשה. באף אחת מהשפות אין לה בעיה לדבר או לקרוא, אבל לכתוב קשה לה בשתיהן.״
״ ארבעים וחמש שנה מחוץ לישראל, ואין לה שפה"

ייאמר מייד, ״המורה לעברית״ הוא לא ספר עלילתי מאוד. זהו ספר קטן, במובן הטוב של המילה.

מאיה ערד מתבוננת ומצלמת תמונות מדוייקות. תמונות של ההמתרחש בחוץ, בין הדמויות, אבל בעיקר בתוכן.

אותי הוא כבש בדיוק בגלל התכונה הזו.

 מצלמת המילים של ערד נעה בין זויות ראיה שונות.
כך למשל, בסיפור השני בהתחלה יורם ומיה הם ״הרעים״ אבל אז, נעה המצלמה ומגלה לנו את מרים, אמא טרחנית ומייגעת, ואנחנו מבינים את יורם ואשתו.במצלמה, כמו במצלמה, אין טוב ורע, יש זוויות, פוקוס, ופריימים.
רווח
כך קורה גם בסיפור השלישי. רק בסיפור הראשון, די ברור כל הזמן למי נתונה העדפתה ואהדתה של הכותבת.
יותר מאשר מתעסק הספר ״המורה לעברית״ בשפה, הגירה ותרבויות, זהו ספר על  הורים וילדים והנפרדות שלהם. הכאב הבלתי נסבל כשאתה חסר אונים מול הכאב של הילדים, ומצד שני כפי שאומר בני, בעלה של אפרת,  התפקיד של ההורה הוא לתמוך בילד, לא לחיות את החיים של הילד.
כמה קל להגיד, ככה קשה והכרחי ליישם.

פוסטים באותו נושא

מעוניינים להישאר מעודכנים ?

הירשמו לניוזלטר שלי:

וקבלו מידע על מאמרים ועדכונים חדשים