״כאב מרחקים״, ספר שיריה החדש של שרי שביט,(בעריכת ליאת קפלן) כשמו כן הוא, כואב, למרחקים ומהמרחקים.
למוות יש בו נוכחות חזקה, לחיים בצלו, אחריו, לפניו.
אבל זה לא הכאב היחיד בספר.
ומהי הנחמה? כנראה היכולת לדבר את הכאב הזה, לצעוק אותו למרחקים. לחיות, על אף ומתוך הכאב.
בחרתי 3 שירים מתוכו.
השיר הראשון משקף למעשה את הצל הכבד שמטיל המוות, זה לא רק הכאב על מי שהלך, זה הפחד לאהוב שוב את מי שעלול ללכת.
יום השלושים
בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, מְטוֹסִים נִכְנְסוּ אֶל תּוֹךְ בִּנְיָנִים.
מֵאוֹת אֲנָשִׁים דּוֹבְרֵי אַנְגְּלִית קָפְצוּ אֶל מוֹתָם
וּמִישֶׁהוּ עִם זָקָן שָׁחֹר הִנִּיחַ אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל אִמָּא שֶׁלִּי. לֹא הִתְקָרַבְתִּי.
צָבַעְתִּי בְּכָתֹם בּוֹהֵק אֶת מַשְׁקוֹפֵי הַדִּירָה הַיְשָׁנָה בְּנַחֲלַת בִּנְיָמִין פִּנַּת אָלֶנְבִּי,
חַלּוֹנוֹתֶיהָ הָיוּ עֲגֻלִּים כְּמוֹ בִּסְפִינָה נְמוּכָה הַמַּפְלִיגָה
עַל רֵיחַ שֶׁל הַמְבּוּרְגֶּר, חוּמוּס וְכַמּוֹן.
הַשֻּׁתָּף שֶׁלִּי נֶעֱמַד לְיַד מַשְׁקוֹף חֲצִי כָּתֹם. הִסְתַּכֵּל בְּתָוֵי גּוּפִי
מִתַּחַת לִכְתֹנֶת הַלַּיְלָה הַדַּקִּיקָה, וְאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִתִּי
אַהֲבָה. הִבַּטְתִּי בּוֹ. לַחַץ בְּבֵית הֶחָזֶה, טֶרְפֶּנְטִין בָּעֵינַיִם. בִּקַּשְׁתִּי
שֶׁיָּנִיחַ לִי. אָמַרְתִּי שֶׁכָּל הָעִיר רוֹצוֹת אֶת הַגִּיטָרָה שֶׁלּוֹ וְהַסַּנְטֵר
וְהַכְּתֵפַיִם וְהַזִּיפִים וְלָתֵת בּוֹ וְלָתֵת לוֹ וְהוּא אָמַר, לְמִי אַתְּ
שׁוֹלַחַת אוֹתִי לַעֲזָאזֵל, לְמִי? אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה
עִם בֶּנְאָדָם. אָמַרְתִּי: גַּם אֲנִי רוֹצָה לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה
עִם מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא יָמוּת לִי כָּכָה כְּמוֹ כֻּלָּם
חגים
מַה נַּעֲשֶׂה עִם הָאֲרוּחוֹת שֶׁלֹּא
עִם חַדְרֵי הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלֹּא
עִם הַחַמְצִיצִים שֶׁנִּטְרְפוּ
הַמַּאֲפֵרוֹת שֶׁהִתְמַלְאוּ
מַחֲנַק הַמִּרְצָפוֹת
קֻפְסְאוֹת סַכּוּ"ם וְצַלָּחוֹת
דְּפִיקוֹת הַדֶּלֶת שֶׁחוֹזְרוֹת
הַמַּפִּיּוֹת
הַמְּנוֹרוֹת
אֵיךְ נְמַחְזֵר מִתּוֹךְ הַסַּל, מָגָזִינִים, עִתּוֹנִים
נְפָרֵק אֶת הַשְּׁקָעִים, פְּקָקֵי הַשַּׁעַם, כִּיּוֹרִים
נִסְגֹּר אֶת הַפְּסַנְתֵּר
נְכַסֶּה אֶת הַמֵּתִים
לְאָן
נִקַּח אֶת הַשָּׁעוֹן אֶת הִתְעַקְּשׁוּת הַמְּחוֹגִים
אֶת הַצַּעַר שֶׁנִּשְׁאַר בַּוִּילוֹנוֹת הַמֻּפְשָׁלִים
אֶת כָּל הַבַּיִת שֶׁעָמַד פֹּה.
השיר השלישי מתייחס להבנתי גם לשם הספר ״כאב למרחקים״
מעבר לפגיעה עצמה שגרמה לכאב, יש כאב נוסף, על עצם זה שגם במרחקים, היא עדיין מכאיבה. .
מה כואב לך?
שֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת
וְנִשְׁכַּבְתִּי עַל מִטָּה.
שֶׁהוּא הִגִּיעַ. נִכְנָס. פָּעַר בִּי פֶּצַע.
שֶׁאֲנִי עֲדַיִן זוֹכֶרֶת אֶת הַכְּתֹבֶת.