לפני מספר חודשים רפרוף מהיר בפייסבוק הביא אותי לפוסט שבו סיפרה כותבת הפוסט כי הספר שכתבה עומד לצאת לאור ושאלה מי מבין חבריה מעוניין לקרוא את הספר עוד לפני צאתו לאור, ולהביע דעתו. משהו בדרך בה הוא נוסח גרם לי להקליד בתגובה כי אני אשמח לקרוא אותו.
שניה אחר כך הגיעו שדוני הספק וביקורת עצמית בתוכי ולחשו: מה עובר עליך? ואם לא תאהבי את הספר? מה את קופצת קבל עם וצוקרייה? הרי את הכי חוששת לקבל ספר מהסופר עצמו( גילוי נאות, קרה שקיבלתי, לא התחברתי ולכן לא כתבתי עליו ורק בפרטי כתבתי לסופר. זה לא היה קל, אבל לשמחתי לא קרה הרבה)
השדונים כהרגלם סיימו את נאומם והלכו לישון, לא לפני שמלמלו לעצמם ״ ואת בכלל שונאת מוזיקת ג׳אז״
בעניין המוזיקה הם צדקו, אבל למרות שמו ״כל הג׳אז הזה״ לא קשור בכלל למוזיקת ג׳אז.
ניגשתי לקריאת הספר בלי קריאת תקציר, למעשה בלי שאני יודעת עליו כלום, פרט לכך שכתבה אותו סנונית ליס, שגם עליה אני יודעת כמעט רק שאני נהנית לקרוא אותה מדי פעם בפייסבוק.
הוא הגיע למייל שלי בדיוק כשהייתי בין סיומו של ספר אחד להתחלת אחר, והחלטתי שאני רק אציץ לרגע, כדי שאדע על מה מדובר.
הרגע הפך לשעה, השנ"צ נדחה ואני שקעתי בספר, עד שגיליתי בבהלה שנותרו לי רק עוד 30 עמודים, ואני לא רוצה שהוא יסתיים. עצרתי בעצמי, רק כדי לסיים אותו לפני השינה.
כבר בפתיח של הספר הרגשתי הפתעה וסקרנות, כאלה שפתיחה מקורית יוצרת וגורמת לך להרגיש שצפויה הנאה מהספר.
מהר מאוד הוא גרם ללב שלי לדהור, לא במתח, אלא בהתרגשות, כזו שנגרמת לי כשהספר גורם לי להבין דברים על עצמי, ועל החיים, ועושה זאת בצורה טבעית, חס וחלילה לא אג'נדה. יש לי אלרגיות לספרות מגויסת.
אחד החוקים הראשונים שלמדתי מהעורכת שלי, בתהליך הכתיבה הוא:"אל תספרי על מה שקורה, תראי את זה" וזה בדיוק מה שקורה ב"כל הג'אז הזה"
הדרך שבה הסיפור נחשף לעיניי הקורא היא טבעית, אין מספר , הסיפור נחשף מעצמו מתוך המכתבים וקטעי היומן, ואנחנו כמו עדים סודיים לחיים מרתקים של מישהו שמתגלים לנו, מבלי שאנו נתגלה אליהם.
דבר נוסף וחיוני מאוד – יש בכתיבה של סנונית ליס אמת. לא משנה אם זו אמת אוטוביוגרפית, או היסטורית, אני מדברת על אמת אחרת, אמת בתחושות, ברגשות, בתובנות. אמת כזו שאי אפשר לזייף, אמת שנוצרת רק כשנכנסים בתהליך הכתיבה וצוללים הכי עמוק פנימה, אפילו אם לא קרה לך שום דבר מהאירועים החיצוניים בעלילה, צלילה כזו רק היא מאפשרת אמת צלולה שהקורא מזהה ונסחף לתוכה.
כאמור, אין מספר ויש כמה וכמה דמויות שנחשפות לפנינו.ההבדל בין קולות הדמויות הוא ברור, כמו בהצגה מופתית שכל שחקן מכיר את הדמות שלו לפרטי פרטיו ולומד אותה במשך חודשים, עד שהיא הופכת להיות חלק ממנו.
זה בא לידי ביטוי בסגנון הדיבור/כתיבה של כל דמות, במשלב הלשוני, כך למשל ילד קטן אומר אני לא ילך, כי כך, אם נרצה או לא, מדברים רוב הילידים הצעירים. לעומת זאת אותו ילד 30 שנה קדימה, מדבר במשלב לשוני גבוה מדי וננזף על יד דמות אחרת על היותו "פלצן"
הנה דוגמא לקטע שגרם ללב שלי לדהור:
"הה, ליזה ליזה, אז רחמי על עצמך! אני אגיד לך משהו שאמרתי למלכה'לה שלי: הרחמים העצמיים, סתם ככה יצא להם שם רע. רחמים עצמיים אין פירושם תבוסתנות, לא לא! לרחם על עצמך משמעו לגלות חמלה כלפי עצמך כאשר העולם איננו עושה זאת. להיות לך לרחם, למצוא לך בתוכך מקום חמים שתוכלי לנוח ולהתחזק בו. את, חמדתי, את היא ילדתך הבכורה! האם אימא כועסת על תינוקה כאשר הוא בוכה? טוב, אני לא מומחה, אבל אני מאוד מקווה שלא. היא מחבקת אותו, שרה לו, מזינה אותו, עד שהבכי פוסק. אז רחמי על עצמך מידעלע, עד שכבר לא תזדקקי לרחמייך."
ומשפט נוסף שיש בו כל כך הרבה נחמה, לכל מי שחווה אובדן כלשהו:"צער האובדן שקול לשמחה על שהיה, ואני חי עם השניים"
יש עוד הרבה, והיפה מכל הוא שכל זה לא נכתב בספר עצות או ספר רוחני אלא בספר שבא לספר סיפור, ועושה זאת בצורה נפלאה.
בצער רב סיימתי אותו, הוא גרם לי לרצות להכיר באופן אישי ולחבק כל אחת מהדמויות, הוא גרם לי להרגיש כאילו הדמויות קצת מכירות אותי ומדברות אלי.
כל מה שכתבתי עד כאן הוא סיבה נפלאה לרוץ ולרכוש אותו, וכאן צפויה לכם הפתעה נוספת:
אתם יכולים לגשת לחנויות הספרים ולרכוש אותו, כמו כל ספר, ואתם יכולים להיכנס לאתר הזה,ששמו כשם הספר.
שם תוכלו להכיר את סנונית עצמה( כדאי לכם) ואת הדרך המיוחדת שצעדה עם הספרשת (ספר+רשת), לקרוא פרק ראשון, ואפילו לקרוא את הספר כולו אונליין על ידי הרשמה וקבלת פרקים למייל. בכל מייל פרק אחד, וכעבור מספר חודשים תגיעו אל סופו.
האמינו לי שאחרי הפרק הראשון אתם כבר תרצו את כולו אצלכם ומייד:)
בנוסף יש אפשרות לרכוש את הספר בפורמט מודפס/דיגיטלי במחיר מוזל. הרוכשים מקבלים גם גישה לפרקי בונוס ולסוף אלטרנטיבי.
והנה התשובה לכל מי שתהה למה סנונית מאפשרת לקרוא אותו ללא תשלום. במילותיה שלה:
״למה אני מאפשרת לקרוא אותו ללא גם ללא תשלום? פשוט מאד – כי עבדתי עליו במשך זמן רב, הנחתי בו את ליבי, את רגשותי ואת מחשבותי, ואני רוצה שכמה שיותר אנשים יקראו אותו – כל אחד מהם, בדרך ובמחיר המתאימים לו.״
באתר תוכלו גם לשמוע את הפלייליסט המלווה את הספר, כשתקראו תבינו כמה הוא משמעותי, וכאמור מוזיקת ג׳ז לא נמצאת שם.
תודה סנונית על חווית קריאה מרגשת, מנחמת ומחזקת
