״מרחק ביטחון״ ספרה של סמנתה שוובלין,(הוצאת עם עובד) נכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס מאן בוקר ואני בהחלט מבינה מדוע.
יחד עם זאת הגעתי אל המילה האחרונה בספר ואני ממש לא בטוחה שהבנתי מה קרה שם.
שני המשפטים האחרונים נראים לכם סותרים זה את זה? לא בהכרח.
הכתיבה של שוובלין מהפנטת, קשה מאוד להניח מהיד את הספר, המתח נשאר עד המילה האחרונה ממש, יש בו תבלין המאפיין את הסיפורת הלטינו אמריקנית.
תבלין שאני לא יודעת להגדיר אותו, אבל מורגש מהשורה הראשונה וגורם לי לדעת שמדובר ביצירה אשר נכתבה במקור בספרדית.
מעט על העלילה של ״מרחק ביטחון״
אישה צעירה בשם אמנדה גוססת בבית חולים הממוקם בעיירה נידחת. עיירה אליה נסעה עם בתה הקטנה לחופשה.
ילד כבן עשר בשם דויד יושב לצידה.
הוא לא קשור אליה בקשר משפחתי, אבל השניים מספרים יחד את הסיפור.
סיפור מפחיד, מכושף קמעה, על הרעלה מסתורית או שמא קללה, התוקפת את העיירה.
הסוף ידוע מראש. אמנדה עומדת למות.
אבל שאלות רבות מלוות אותנו לאורך הקריאה- מה קרה לבתה? מה מקור ההרעלה? מי הוא דויד? מה הקשר של אמו לפרשה?
לא מדובר בספר מתח, אם כי הוא מותח ביותר.
מדובר ככל הנראה באלגוריה.
אבל הניסיון לקטלג אותו תחת כותרת אחת עושה לו עוול.
זה ספר על ״מרחק ביטחון״, אותו מרחק שמאפשר להורים להשגיח על ילדיהם ועדיין לתת להם עצמאות.
על אהבה ללא תנאי, והאם היא באמת קיימת.
על המחיר שאנשים משלמים כשהם מנסים להציל את היקר להם מכל מבלי לדעת את ההשלכות.
המגזין גרנטה בחר את סמנתה שוובלין כאחת מעשרים ושניים הסופרים המבטיחים ביותר בשפה הספרדית, מתחת לגיל שלושים וחמש.
הכתיבה שלה אכן מצויינת, מקורית, וכפי שכתבתי קודם אף מכושפת ומהפנטת.
התרגום של אדם בלומנטל שומרת על הטקסט קולח.
אם אתם מחפשים ספר קליל, שימתיק לכם את החיים, ״מרחק ביטחון״ הוא לא הספר עבורכם.
אבל אם אתם רוצים לגלות את הכותבת המוכשרת הזו, שזה ספרה הראשון שתורגם לעברית, קראו את ״מרחק ביטחון״.
אני ככל הנראה אקרא שוב, חייבת להבין מה קרה שם בסופו של דבר.
