״מתחת לעור״ הוא ספרה החדש של שירז אפיק.
קראתי אותו בנשימה עצורה, בכאב, בתקוה.
מעט על העלילה של ״מתחת לעור״ בלי ספוילר:
תמר היא עובדת סוציאלית צעירה. היא פוגשת את אדם, תייר אמריקאי שמקסים אותה. הוא מארגן טקס לוויה לחולדה שנדרסה.
כך מתחיל הסיפור שלהם.
חודשיים אחר כך תמר מתפטרת מעבודתה וטסה לארצות הברית לחיות עם אדם. מהר מאוד מתברר שמה שמתחיל כסיפור אהבה סוער וגדול מהחיים, הוא למעשה סיפור מורכב מאוד עם פוטנציאל נפיץ ביותר.
הכתובת על הקיר, כל פעמוני האזהרה מצלצלים. השאלה היחידה היא האם תמר שומעת אותם, ואם כן מה היא תבחר לעשות.
היו לא מעט פעמים שבהם התרחש משבר דרמטי לילי בין תמר לאדם, והפרק הבא המשיך לעבר העתיד. כאילו לא קרה כלום בלילה הקודם.
וזה רק מחזק את התחושה שאמנם הכתובת על הקיר אבל מישהו צריך לקרוא אותה.
״מתחת לעור״עוסק בהעברה בינדורית.
במקרה של תמר זו תמונת מראה. אמא שלה היתה מתמודדת נפש, שבסופו של דבר התאבדה.
(זה לא ספוילר – כתוב ממש בעמודים הראשונים) והיא מוצאת עצמה בזוגיות עם מתמודד נפש.
אולי בגלל זה היא לא עוזבת גם כשברור שהוא סוחף אותה איתו לקרקעית.
האם היא תתעורר? האם משהו יעצור את הרכבת השועטת?
את זה כמובן תצטרכו לקרוא כדי לדעת.
למען הסר ספק – מדובר על ספר מותח, אבל לחלוטין לא מותחן.
זוהי דרמה מותחת בזכות הכתיבה המצוינת של שירז אפיק, הדמויות שהיא בנתה אכן נכנסו ״מתחת לעור״.
הכוונה היא קודם כל לתמר ואדם, אבל גם לכל דמויות המשנה, הסבתא הנהדרת שגידלה את תמר, וכל האנשים שהיא פוגשת בארצות הברית.
משפחתו של אדם, מטופלים של שניהם, שותפים לעשייה הטיפולית.
בגב הספר מצוין:
״שירז אפיק בעלת תואר שני בפסיכולוגיה התמחתה בארץ ובארצות הברית בטיפול בפגועי נפש ובמכורים״
לי לשמחתי אין היכרות אישית עם התחום, אבל כשקראתי היתה לי תחושת אמינות גבוהה.
לכן לא הופתעתי לגלות את הכתוב על גב הספר.
זהו ספר על הקלות שבה האהבה הכי גדולה היא הסכנה הכי גדולה.
״הטירוף נכח בחדר כמו אדם שלישי.”
סיפור עצוב על השוליים של החברה, אבל ״מתחת לעור״ הוא לא ספר מדכא. בין היתר כי יש בו לא מעט חוטים של חסד.
