״נעולה״, ספרה של ורד זינגר יצא לאור בהוצאת כנרת, במסגרת הסדרה ״רוח צד״
״רוח צד״ היא סדרה חדשה לפרוזה עברית וככתוב בעטיפת הספר:
״מיועדת לספרים שחורגים מהנתיבים המוכרים של הספרות העכשווית״
דווקא כשחורגים מהנתיבים המוכרים חשוב לדעת לכתוב היטב, כי אם בדרך המוכרת אפשר לסלוח פה ושם על מעידות קלות, הרי כאן כל מילה חייבת להיות מדויקת, כל זיוף הכי קטן יורגש כיומרנות.
ורד זינגר, על אף שזהו ספר הביכורים שלה עושה זאת בגדול.
״נעולה״ הוא ספר הוא חף מכל בוסריות, אמיץ ונקי ממניירות.
למרות שהוא לא ארוך, 222 עמודים, לקח לי זמן לקרוא אותו. הוא דורש קריאה איטית, ולעיתים, במיוחד בחלקו האחרון, הוא לא קל, אבל אני ממליצה עליו בפה מלא לאוהבי הספרות האינטליגנטית, העשירה וזו שגורמת לך לרצות להקשיב לקולות אותם סביר להניח לא תפגוש בחיים האמיתיים.
זהו כוחה של ספרות יפה.
מעט על העלילה של ״נעולה״ ללא ספוילר:
איה הרץ היא אמנית גרושה, אם לילד בן עשר בשם יותם, אשר מראה יותר ויותר סימנים של תסמונת אספרגר.
הוא לא מאובחן, בין היתר כי איה לא משוכנעת בצורך לאבחן אותו. היא נעה בין הבנה שלילד יש קשיים ומצוקות ובין התחושה כי מערכת החינוך בפרט והחברה בכלל הן הסובלות מבעיה.
איה היא דור שני לניצולי שואה וכמו שהיא עצמה אומרת- לא ניצולי שואה קלאסיים.
היא נולדה ללא כף רגלה הימנית, במקומה יש לה רק גדם, אותו היא מכנה ״הקטנה״ קיצור של ״כף הרגל הקטנה יותר״
הקושי העיקרי של איה הוא לא הקושי הפיזי אלא העובדה ששמשך כל ילדותה ונערותה הוסתר הגדם בסוד במצוות הוריה.
השעות היחידות בהן נחשפה כף רגלה הגדומה הן שעות הלילה בהן איש לא ראה. מלבדה ומלבד הוריה ואחיה לא ידע איש כמעט על הסוד.
זה לא הסוד היחיד של איה.
סוד נוסף קשור למאמנת האישית טל חלמיש.
מילה לגבי שם הספר. יש כאן משמעות כפולה- כף הרגל הלא קיימת שלה תמיד נעולה בנעל, כדי שלא ידעו, אבל גם היא עצמה , איה, נעולה בפני העולם. אין מה שנועל ומרחיק אותך מהעולם ומעצמך יותר מסודות ושקרים.
ספרים רבים נכתבו על שקרים וסודות. ״נעולה״ הוא אחד החזקים שבהם.
התחושה שלי במהלך הקריאה היתה כמו לצפות בסחרור הולך וגובר של הטבע שמתחיל כרוח שמעיפה איתה עלי שלכת, והולך ומתגבר עד שהוא נושא איתו את כל הנתקל בדרכו.
הוא לא קל, הוא מטריד בחלקים מסוימים, הוא לא מתחנחן ואי אפשר להניח אותו מהיד.
ורד זינגר- תזכרו את השם הזה.
