השבוע רכשתי לעצמי מתנה, את הספר ״שירי רבקה מרים״ חלק ב׳, אשר, יחד עם חלק א׳ מאגד בתוכו את כל ספריה של המשוררת הנפלאה, רבקה מרים, שיצאו לאור עד שנת 2010.
על גב הספר מופיע ציטוט של המשורר אלמוג בהר( אשר כתב גם את אחרית הדבר המופיעה בסוף ספר זה):
״על כתיבתה של רבקה מרים משוך דוק של קסם. אינך יכול להסביר אותו, כי זאת דרכו של הקסם: או שאינו ניתן להסבר, או שההסבר, אם יתאפשר, יבטל את הקסם.״
ואכן, עיקרון זה אשר נכון לגבי שירה בכלל, נכון במיוחד לגבי שיריה, וכך מצאתי את עצמי קוראת שיר אחרי שיר, לעיתים מוקסמת, לעיתים חוזרת וקוראת שוב מנסה להבין מה קורא לי מתוך השיר.
לפתע היא הופיעה, האהבה. גם עליה הצליחה רבקה מרים לכתוב כפי שלא כתבו אחרים.
הנה קראו והיקסמו בעצמכם:
האהבה נבראה ביום השני, כשנקרעו הרקיעים./ רבקה מרים
״הָאַהֲבָה נִבְרְאָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, כְּשֶׁנִּקְרְעוּ הָרְקִיעִים
וְהַיּוֹם הָאֶחָד גַּם הוּא הָפַךְ שְׁנַיִם.
הָאַהֲבָה נִבְרְאָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, גַּם אִם שָׁם טֶרֶם קֹרָא לָהּ
וְלֹא הֻקְדַּם לָהּ ״תְּהִי!"
אַךְ הַיָּם הֵחֵל לִגְאוֹת גָּאֹה. וְנוֹצַר הַחִבּוּק. וְנוֹצַר הַנְּהִי.״
נכון שהוא נהדר?
עכשיו קראו שוב, ושוב, ודבר חדש יתגלה בכל קריאה.
סופשבוע של אהבה קסומה לכולם.
