את הספר ״ נמר מעופף״ שכתבה יעל טבת קניתי בעקבות המלצה של המוכרת בחנות, מה שלא קורה לי בדרך כלל.
אני מעדיפה להסתמך על המלצות של כאלה שאת טעמם אני מכירה, אבל הפעם משהו גרם לי להקשיב לה וממש בקופה להחליף את אחד הספרים שבחרתי בספר הזה.
לא התחרטתי.
הספר תפס אותי מהעמוד הראשון וכמו שקורה לי הרבה פעמים עם ספרים ישראלים שכתובים היטב, הרגשתי כאילו בשקט בשקט הוא חודר לי מתחת לעור ומתנחל בלב.
מעט על העלילה בלי ספוילר:
מיקי מילוא,היא אשתו של מתן, איש צבא בכיר לשעבר ואיש עסקים מצליח בהווה. אמא לשני בנים, הבכור בקורס קצינים והצעיר בתיכון.
החיים שלה שגרתיים ואפילו משעממים.
שיחת טלפון אחת שמקבלת מיקי הופכת את כל עולמה: אור, בנה הצעיר שיחק עם שני חבריו הטובים בנשק של אביו ,הירייה שנורתה היא גם יריית הפתיחה של חיים אחרים לגמרי עבור משפחת מילוא.
יעל טבת רקמה סיפור שנקרא בנשימה עצורה,ודווקא בגלל שאף אחת מהדמויות היא לא טוב א רעה או כל תכונה שטחית אחרת, היא יצרה אצלי הזדהות , חמלה וכאב.
לא מעט דמעות זלגו אצלי בזמן הקריאה, ובלי לקלקל למי שעוד לא קרא אני יכולה לומר- הסוף הוא לא סוף טוב ולא סוף רע.
הכאב הישראלי כל כך, נשאר גם אחרי הקריאה.
ובכל זאת, אני בהחלט ממליצה עליו.
אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים?
לחצו על ״ הרשם לבלוג״ למעלה משמאל– הכניסו את כתובת המייל שלכם, אשרו את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
זהו, עכשיו תשארו מעודכנים 🙂
