ראש השנה המתקרב הוא תירוץ מעולה לשלושה דברים:
אוכל, מתנות וסיכומים.
אוכל הפעם לא יהיה כאן, אבל סיכום ורשימת מתנות בהחלט כן.
אני קוראת הרבה, ואחד הספרים האהובים עלי הוא "כמו רומן" של דניאל פנק. בספר יוצר פנק את מגילת זכויות הקורא.
אחת הזכויות הבסיסיות והנפלאות בעיניי היא הזכות לעזוב את הספר באמצע , לא להמשיך לקרוא אם לא נהנים.
כל ספר שהמשכתי לקרוא אותו עד העמוד האחרון הוא בעיניי ספר טוב, אבל לרשימה הזו החגיגית נכנסו רק ספרים מצויינים.
מהו ספר מצויין בעיניי?
ספר שאני זוכרת אותו עוד זמן רב אחרי שסיימתי לקרוא, שגורם לי לצחוק בקול, להתרגש, לבכות, לחשוב על החיים שלי, לחשוב בכלל.
הסיפור שמוגש לי בספר צריך לעניין ולגעת לי בלב, אבל הוא צריך גם להיות כתוב בצורה שתענג לי את החך הלשוני.
כתיבה כזאת שתגרום לי לחזור ולקרוא שוב משפטים או פסקאות, , לא בגלל העלילה, אלא בזכות השפה.
כל אחד מחמשת הספרים הבאים עונה על כל הקריטריונים האלה.
הערה אחרונה – סדר הופעת הספרים ברשומה מקרי בהחלט. כולם מצויינים בעיניי.
״ הסופרימז בדיינרס של ארל״/ אדוארד קלסי מור. עליו כתבתי ״ צחקתי בקול תוך כדי הזלת דמעות. הוא התהלך במחשבות שלי וגרם לי לרצות לחבק את החברות הטובות שלי, ולהודות לאל ששלח לי אותן״ לקריאת ההמלצה המפורטת לחצו כאן.
״שואה שלנו״ / אמיר גוטפרוינד. הסופרלטיבים הרבים שנכתבו עליו בכל מקום, גרמו לי משום מה להירתע. ( כנראה שזהו יצר המרדנות שבי) וכך באיחור לא אלגנטי של למעלה מעשור התחלתי לקרוא אותו ומיידי נשביתי. כל מחמאה וכל שבח שקראתי אי פעם על הספר הזה היו מוצדקים. ספר הביכורים של אמיר גוטפרוינד לא דומה לשום ספר שואה אחר שקראתי.
יצירת מופת. לא פחות מזה. 428 עמודים שכל מילה ומילה בהם משמעותית וכולן יחד מובילות למשפט הקשה, העצוב והמפחיד ביותר שקראתי על השואה. ״אנשים רגילים עשו אותה ואנשים רגילים היו הקורבנות״
״ אור נדלק במרפסת״/ יעל שכנאי. עליו כתבתי : "בכישרון עצום הסופרת לוקחת רעיונות שעלולים היו להיות בנאליים ורוקמת יצירה יפהפייה, עמוקה ונוגעת".
לקריאת ההמלצה המפורטת לחצו כאן
״מכתוב״/ איריס אליה כהן. עליו כתבתי בעבר :"חוויה של עונג צרוף. לקרוא ולהתאהב."
לקריאת ההמלצה המפורטת לחצו כאן
״השמיים מחכים לה״ /פאני פלאג. זוהי אותה סופרת שכתבה את ״ עגבניות ירוקות מטוגנות״
הסיפור אמנם מתחיל ממוות, אבל זו חגיגה של חיים. של כל הנאות החיים הפשוטות, הומור, חום אנושי, אהבת החיים ואהבה בכלל. הנה ציטוט לדוגמא:
״ האמת היא שזה קצת מצחיק. כל השנים האלה כולם כל כך עסוקים בניסיונות לגלות מהי משמעות החיים, ועתה מתברר שהחיים האלה נועדו לכך שניהנה מהם.״
למה לקרוא את הספר הזה?
כי הוא עושה טוב בלב, כי בדרך קסומה ומחויכת הוא מזכיר מה באמת חשוב בחיים.
אתם יודעים מה? אני חושבת שאלו שתי הסיבות הטובות ביותר לקרוא ספר.
שנה מצויינת שתהיה לכולנו
שלכם
שרית פליין, כותבת אתכם בשבילכם.
