השיר הטוב של חפיז

על המשורר הסופי הנפלא, חפיז, כתבתי כבר כאן. השבוע בחרתי שיר ארס פואטי מתוך הספר ״חדשות האהבה״ בתרגומו של גיל רון שמע.

על השאלה מהו שיר טוב ניתן לבנות תילי תילים של סילבוסים במיטב האוניברסיטאות, או לחלופין לעורר דיון סוער במדיה.  אל דאגה אני לא אעשה זאת, כבר כתבתי לא פעם, אני לא מאמינה ב״למה התכוון המשורר באומרו״ וניתוח ספרותי של שיר עלול להביא למצב של ״ הניתוח הצליח החולה מת״

במקום זאת אביא בפניכם את תשובתו של חפיז:

גֹּדֶל שֶׁטֶף הַדָּם שֶׁל הָאַהֲבָה

״הַמִּבְחָן שֶׁל שִׁיר טוֹב

הוּא גֹּדֶל שֶׁטֶף הַדָּם

שֶׁהוֹתִיר לְךָ עַל צַוָּארְךָ.

אוֹ גֹּדֶל שֶׁטֶף אָדָם

שֶׁצִּיֵּר בְּמֹחֲךָ.

אוֹ גֹּדֶל שֶׁטֶף הַדָּם שֶׁהוּא יָכֹל

לֶאֱרֹג אֶל תּוֹךְ נִשְׁמָתְךָ.

אוֹ לְמַעֲשֶׂה,

כָּל אֵלֶּה יַחַד.״