ארכיון של: יוני 2013
הצב המצונן- לקרוא ולחייך
שולי מלכה מתארת בהומור וחמימות את המצב שאנחנו מכירים כהורים- יש מציאות ויש דמיון בו הילד חי והוא ממשי לא פחות מהמציאות
האפרוחים שלי גדלו
בעוד כמה שעות הילדים שלי מסיימים ללמוד בחטיבה. רגע, משהו לא הגיוני במשפט הזה. הילדים שלי? מסיימים כיתה ט? כבר?? מה קורה פה?? עוצמת לרגע את העיניים ורואה תחנות בזמן. ישששש הריון. סוף סוף! כעבור 7 חודשים: פגייה, הרבה דפיקות לב, מוניטורים, גיליונות רפואיים( הקדמה לגליון הציונים?) 7 שבועות מאוחר
לחיות עם פיברו- בין לבין
לחיות עם פיברו זה לחיות עם פערים הפער בין אלף התכניות והדברים שאני רוצה ומתכננת לעשות, ובין מה שקורה כשהוא מחליט להשבית אותי. בין האנרגיות ושמחת החיים שלי ביום רגיל ,ובין הסמרטוט הכואב שאני ביום פיברו. פערים בין מה שחשבתי שאני יודעת על פיברו, ובין הגילויים היומיומיים. כמו שכתבה לי
לא לפחד מהפחד
״ בכל פעם שאתה מוטרד, נסה לזהות את הפחד שמסתתר מתחת למטרד. השורש הוא תמיד פחד,ואם אנחנו לא מתמודדים איתו יש לנו נטייה לפעול גרוע״ מתוך הספר תנו לשד לישון/ ג׳ון ורדון קראתי את המשפט הזה ופתאום כמו נורה שנדלקת בראש הבנתי. הוא צודק. זה תמיד הפחד, והפחד? הוא תמיד
כשהכבשים הלכו לישון
בחצות וחצי הרגשתי את השינה מגיעה, פיהוקים בשרשרת ועיניים שנעצמות הן סימן שהיא מגיעה נכון? מייד סגרתי את האייפד עצמתי את העיניים ו- לקראת שתיים לפנות בוקר סוף הבנתי למה קוראים לדבר המעצבן הזה נדודי שינה. הנה היא הגברת שינה מסתכלת עלי ואמרת לעצמה : ממממ, לא, אני נודדת הלאה