ארכיון של: אפריל 2018

״אילו הייתי קוף״, ספר הילדים החדש של חנה גולדברג, הוא הספר השני בסדרת ״אילו הייתי״, בהוצאת עם עובד. קדם לו הספר ״אילו הייתי אריה״, עליו כתבתי כאן גם ״אילו הייתי קוף״ הוא תוצר של שיתוף פעולה בין חנה גולדברג והמאייר הידוע, אביאל בסיל. כמו הספר הקודם, גם ״אילו הייתי קוף״

  ״גבר אישה ציפור״ ספרה החדש והשישי של איריס אליה כהן, (ידיעות ספרים)יגיע השבוע לחנויות, ואני כמעט מקנאה בכם שאתם עומדים להתחיל אותו, והחוויה עוד לפניכם. גילוי נאות, איריס מלווה אותי כבר כמה שנים במסע הכתיבה האישי שלי, ובנוסף היא חברה אהובה. יחד עם זאת, אני ממש מאמינה שאחרי שתקראו

״לילה בצומת״, ספרו של ז׳ורז סימנון,(הוצאת עם עובד) בתרגומה של רמה איילון, הוא, לטעמי,  אחד הטובים ביותר בסדרת הפקד מגרה. הסופר הבלגי הידוע, שספריו החלו להתפרסם בשנות השלושים של המאה הקודמת, מצליח להישאר רלבנטי, כמעט מאה שנים מאוחר יותר, כשהעולם כולו, בוודאי עולם הבלשות, השתנה כל כך. איך הוא עושה

״השחר של גאיה״, הוא ספרה הראשון של שגית אמת. הוא יצא לאור לפני שמונה עשרה שנה, הרבה לפני אחיו המופלא ״ימים לראות״, אבל איכשהו קרה שקראתי אותו רק עכשיו. מי שעוקב אחרי כבר יודע כמה אהבתי את ״ימים לראות״, ובכן, הבה נרחיב את ההגדרה- כמה אני אוהבת את כתיבתה של

״שנת השועל״, ספר הביכורים של רות עפרוני, נקרא בכותרת המשנה שלו ״רשימות מהיומן של אישה כמעט נורמטיבית״ נדמה לי שזה חלק עיקרי בסוד הקסם שלו. מצד אחד כל מה שרות כותבת בספר הוא מוכר, מאוד מוכר, נורמטיבי, אבל רק כמעט. וההבדל הזה, המילימיטר הבלתי נראה שעובר בין הנורמטיבי ולבין ה״כמעט״