"קלרה שלי", ספר הביכורים של בירי רוטנברג(הוצאת שתיים עריכה מירי רוזובסקי)
הוא אחד הספרים המעולים ביותר, והמיוחדים ביותר שקראתי בשנים האחרונות!
מהעמוד הראשון, ואולי אפילו מהפסקאות הראשונות נשביתי בו.
גם בזכות ה"מה" שבו וגם בזכות ה"איך"
מעט על העלילה של "קלרה שלי" ללא ספוילר:
הדמות הראשית היא אישה, ככל הנראה בשנות השלושים לחייה, אשר שמה לא ידוע לנו, נשואה ואם לתינוק שזה עתה נולד.
היא מנסה ללמוד להבין איך להיות אמא ובמקביל היא מתמודדת עם קשיים בזוגיות ובעבודת הדוקטורט שלה.
לאישה יש אבא שלימד אותה להתרחק מכל מה שקשור לגרמניה והגרמנים.
הקורא מלווה את האישה לאורך יותר מעשור, וחוזר יחד איתה לשנות נערותה ומאורעות דרמטיים שקרו לה.
באותן שנים אימצה לעצמה חברה דמיונית בשם וכתבה לה מכתבים. זו הייתה דרכה לעבד את הדברים ולהקל על עצמה.
עכשיו, אחרי הלידה היא חוזרת לכתוב לאותה חברה.
מהר מאד מתברר לנו שהחברה הדמיונית היא קלרה היטלר.
היא תוהה האם אדולף היטלר היה תינוק חמוד כשנולד, מתי ואיך הפך למפלצת.
היא פוחדת שמא בנה, אותו היא אוהבת בכל ליבה, עלול לגדול להיות דיקטטור מסוכן.
היא משתפת את קלרה בשאלות האלה ושאלות רבות סביב האימהות(בהמשך מתגלה למה היא לא יכולה להתייעץ עם אמה).
היא משתפת בקשיי הזוגיות והדוקטורט.
מצבה הנפשי הולך ומתערער, ההבדלים ביו מציאות לדמיון מטשטשים.
בשלב כלשהו קלרה נמצאת איתה בכל מקום, ואף עוברת לגור איתה ועוזרת לה לגדל את בנה.
עם התקדמות הספר מתבררים לנו עוד פרטים על הביוגרפיה של קלרה, אשר מתה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה.
במקביל הולכים ומתגלים סודות משפחתיים והמשבר בזוגיות הופך לקרע.
מה יקרה בסוף? האם האישה תצליח לחיות חיים מלאים ורגילים, להיפרד מקלרה?
לא אגלה לכם כמובן.
על הכתיבה של בירי רוטנברג
כאמור מהעמוד הראשון נשביתי. רציתי למרקר כל משפט שני, ולפעמים יותר.
יש בספר כל כך הרבה עומק, עושר של ידע, הרבה מאד רבדים
יחד עם זאת בירי רוטנברג שומרת על עלילה קולחת ומותחת.
לא במובן של ספר מתח, אלא ברצון שלי כקוראת לדעת מה יקרה הלאה.
לספר "קלרה שלי" יש שני מספרים.
האחת היא האישה. דרך המכתבים שלה לקלרה והשיחות עם אביה ובן זוגה.
המספר האחר הוא מספר כתוב בגוף שלישי.
שני המספרים משתלבים זה בזו.
כשקראתי את החלק של המספר הרגשתי ממש את המשפטים מתנגנים לי בראש במקצב סטקטו, בזכות צורת הכתיבה -משפטים קצרים, וסגנון ענייני. המקצב שומר על מתח ורצון לדעת מי הוא אותו מספר.
האם יתברר שהוא דמות נוספת?
החלק של המספרת כתוב מצוין גם הוא, הקצב שלו הוא אחר, בהתאם להלך הרוח של האישה. לעיתים מהורהר, לעיתים הופך למערבולת של מחשבות ורגשות.
"קלרה שלי" הוא ספר על אימהות- ההשתוקקות אליה, הפחדים והאהבה שהיא מביאה איתה.
על זוגיות ובדידות בתוכה.
על אלימות נגד נשים.
על ההשפעה של הבית בו אדם גדל על מי שהוא שהופך להיות.
על הדחקה ונטישה.
וכאן חשוב לי להדגיש שוב:
בירי רוטנברג זוכרת מהמילה הראשונה ועד האחרונה- מדובר ברומן, לא בספר עיון ולא בהרצאה.
ולא רק שמדובר ברומן- מדובר ברומן מצוין.
