המקום הכי טוב בעולם

שאלתם את עצמכם פעם מה הוא המקום הכי טוב בעולם?זו שאלה שמייד מעלה בעקבותיה שרשרת שאלות- הכי טוב למי? מה הופך מקום לטוב? הנוף? האנשים?

ושאלה נוספת, עליה דווקא יש לי תשובה פשוטה- למה אני מקשה קושיות כאילו פסח עכשיו? והתשובה הפשוטה- כי הרגע סיימתי לקרוא את ספרה של איילת צברי ״המקום הכי טוב בעולם״ (הוצאת עם עובד) ספר של סיפורים קצרים שעוסקים כולם בצורה זו או אחרת בשאלות הללו, אלא שהוא עושה זאת בצורה הרבה יותר מתוחכמת ומהנה מהשאלות שלי:)

והנה שאלה נוספת- איך אתם נוהגים לקרוא ספר של סיפורים קצרים, ברצף או שבין סיפור לסיפור אתם עוברים לספר אחר?

אצלי זה משתנה. בספרה של איילת צברי לא היתה שאלה בכלל. כל כך נשאבתי לתוכו, עד שמהרגע שהתחלתי לקרוא אותו ועד שהגעתי לעמוד התודות בסוף חלפו שעתיים וחצי בלבד.

עובדה מעניינת לגבי הספר הזה- איילת צברי היא ישראלית, המתגוררת בקנדה, כתבה את הספר במקור באנגלית ורק אחר כך הוא תורגם לעברית. אני מניחה שלא במקרה עוסק הספר בשאלות על המקום הטוב בעולם, ומהו בית. בתחושה שלי גם המילים של צברי עשו סיבוב וחזרו הביתה.

באופן אירוני כלשהו מדובר בספר שהישראליות מהדהדת מכל דף בו. כשהחיילת בסיפור ״אבדות״ רצה כל הדרך מהבסיס בקריה עד חוף הים, אני ממש רואה את הרחובות בהם היא חולפת, ומרגישה את האוויר הדחוס ופיח האגזוזים.

הזקנות התימניות בשערייה מוכרות לי ממש כמו אלה שאני פוגשת בעיר מגוריי. גם הנושאים המעסיקים את הגיבורים, והדילמות בהן הם מתחבטים כולם ישראליים- צבא, טיול למזרח, דתיים חילוניים , קליטה בארץ של עולים בעליות השונות ועוד.

למרות שלא מדובר ברומן אלא בסיפורים קצרים, הרגשתי שאני נקשרת לדמויות(קשר קצר מועד גם הוא קשר).

איילת צברי מאירה באור חדש מצבים מוכרים, רוקמת בעדינות תמונה נוגעת ללב.

הנה דוגמא מתוך הסיפור ״בלתי נראית״:

״סבתא נהנתה מחברתו הגברית, שמחה שיש מישהו חדש לספר לו את הסיפורים הישנים.״ וכך במשפט אחד כל הסיטואציה מקבלת חום אנושי ונפח. בדידות מעורבבת בנחמה.

הדמויות כולן מבקשות מה שכל אדם מבקש- מקום שבו מרגישים בבית. כל אחת מהן מחפשת בדרכה. חלקם לומדים להתמזג עם הסביבה, אפילוו הופך בכוונה לבלתי נראה, אחרים נודדים ממקום למקום. וליותר מדמות אחת דווקא בבית תחושת הביתיות נעדרת.

הספר הזה הביא אותי להרהר בכך שכותב טוב לא חייב לכתוב על דרמות וטרגדיות גדולות כדי לסחוף. לאיילת צברי יש יכולת התבוננות ודיוק כשל משורר.

ממליצה בחום להוסיף אותו לרשימת הקריאה שלכם.

חג ספר שמח