אוצר מילים

  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
חיפוש
Close this search box.
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי

אוצר מילים

חיפוש
Close this search box.
ראשי » ביקורות והמלצות » כתום שחור ולבן

כתום שחור ולבן

maor5 20/06/2016 16:59 אין תגובות

המלצת קריאה על ״שקשוק המפתחות״ של פיליפ קלודל הוצאת תמיר סנדיק

FullSizeRender (14)

לפני מספר חודשים קראתי את ספרו של פיליפ קלודל, ״הנכדה של מר לין״ ובסופו נעתקה נשימתי. היה זה אחד הספרים המטלטלים ביותר שקראתי , ולכן כששוטטתי להנאתי בשבוע שעבר ביריד הספרים בכיכר רבין, ועיני נתקלו בשם פיליפ קלודל, על גבי כריכת הספר ״שקשוק המפתחות״ בדוכני הוצאת תמיר סנדיק, מייד נעצרתי.

רגע של דילמה- מצד אחד הספר הקודם שלו היה כאמור אחד הטובים ביותר שקראתי כך שברור שארצה לקרוא כל מה שהוא כתב, מצד שני לא פעם כגודל הציפיות גודל האכזבות.( עיין ערך ״ילד 44״ לעומת המשכיו שאפילו איני זוכרת את שמותיהם)

הדילמה נפתרה בן רגע כששי סנדיק המוציא לאור והמתרגם הבטיח לי שמדובר בספר טוב לא פחות.

למחפשי השורה התחתונה- הוא צדק! הספר הזה נפלא! לא תמיד אני מסכימה עם מדרגי הרשימות ומחלקי הפרסים, במקרה הזה אני בהחלט מסכימה. לא בכדי הוא נבחר לרשימת עשרת הספרים הטובים ביותר לשנת 2015, של עיתון הארץ.

ראשית, קלודל יוצר כאן סוגה(ז׳אנר) שאני לא נתקלתי בה עד כה, לא מדובר בספר עלילתי ויחד עם זאת אין זה ספר עיון. מה כן? אני לא יודעת להגדיר ולכן אתאר את נסיבות כתיבתו.

במשך 12 שנים, אחת לשבוע, היה פיליפ קלודל מגיע לבית הכלא ללמד אסירים.

לאחר 12 שנים הרגיש שאינו יכול להמשיך בכך וסיים את עבודתו שם, אלא שהוא אולי עזב את הכלא, אך הכלא לא עזב אותו. חודשים רבים הוא הרגיש איך המקום הזה חי בזכרונותיו ואף משפיע על חייו.

זו הסיבה לכך שקלודל החל להעלות על הכתב שורות ופסקאות המבטאות את החוויה שלו, את הדרך בה הוא חווה את השפעת החיים בכלא על האסירים, בני המשפחות וכל אנשי המקצוע.

הפסקאות הללו יוצרות את הספר, מעין מצלמה משוטטת הן בחללי הכלא והן בחללי הנפש. המצלמה תופסת פריימים ויחד נוצר סרט מהפנט.

בדיוק כמו ב״הנכדה של מר לין״, גם ב״שקשוק המפתחות״ קלודל מאופק ביותר, אפילו מינמליסטי ודווקא בשל כך העוצמה הולמת, תרתי משמע.

הנה דוגמא:

״ההפתעה שלי בפעם הראשונה, כאשר בעת שעליתי במדרגות בתוך רעש המפתחות והדלתות הנפתחות, שמעתי יבבות של תינוק בן יומו. אני נזכר גם בנדין ו׳, כה רכה וקשובה לרך הנולד של אחת האסירות, אף שהיא עצמה נאסרה על שרצחה את תינוקה בן שמונת השבועות בהטחת ראשו בקיר.״

ממש כמו מצלמה, הכותב אינו מביע עמדה בצורה ישירה, יחד עם זאת זוית הצילום תמיד אומרת משהו נוסף על העובדות.

אני מניחה שבשלב זה יש השואלים את עצמם- למה לקרוא ספר כזה? הרי זוועות יש גם בעיתון.

ראשית, בזמן הקריאה עברתי בתוך ספקטרום שלם של רגשות: זעזוע, כאב, חמלה,כעס, ותקווה.

בניגוד למשתמע משם הפוסט הזה, החיים אינם שחור לבן( לכתום נגיע בהמשך) לא כל האסירים הם רוצחי תינוקות, ולא פחות חשוב, כל האסירים הם בני אדם, ומעצם היותם כאלה יש בהם חלקים אפלים, ולצידם חלקים אחרים.

הסיבה השניה לקריאת הספר הזה,מעבר להיותו מרתק היא חשיבותו. אין הרבה ספרים שאני מכנה אותם חשובים.

בגב הספר מצוטט יונתן גרוסמן: ״מהספרים שעשויים לשנות השקפת עולם״, ואני בהחלט מסכימה איתו.

כמו כל אדם שמעולם לא ישב אפילו יום אחד בכלא, היה לי הרבה יותר קל להיות נחרצת ולהביע דעתי על ענישה במשפטים כמו:״ מגיע לו מאסר עולם״ ״העונש הזה מגוחך״ שלא תטעו, כשמדובר על עבירות מזעזעות( בעיניי לפחות) אני עדיין חושבת כך, אלא שנפתח איזשהו פתח, סדק שדרכו מציץ סימן שאלה.ֿהרבה יותר קל להיות נחרץ לפני שקוראים את הספר הזה.

וכדי שתראו כמה הספר אינו שחור לבן, הנה דוגמא אחרת: קלודל מספר על הפעם היחידה בה כתב מכתב מטעם ההגנה והעיד על אופיו הטוב של האסיר ואחר כך הוא מוסיף:

״חשתי אשם. אני חושב שאני חש אשם עדיין: חרגתי מתפקידי,מכל מקום מהתפקיד שהועדתי לעצמי, ואשר שלל נקיטת עמדה בעד או נגד מי שזה לא יהיה. מאז אותו יום, לא כל יום, אבל לעיתים קרובות למדי, אני חושב, בלי שאי פעם הכרתי את תוויהן, על פניו של הקרבן, שפוער לרווחה את פיו ואת עיניו בעת קריאת המכתב שלי בפני השופט והמושבעים.״

אז כן, אפשר לחוש חמלה, לראות את התקווה בשיקום האסיר ויחד עם זאת לחוש רגשות אשם בדיוק על אותן חמלה ותקווה.

איך הוא מצליח לשרוד את החוויה הזו 12 שנים?

״אני יודע שעמוק בתוכי, מעולם לא הצלחתי להשתכנע בקיומם של הפשעים שביצעו האסירים שפגשתי מדי שבוע. אולי גם לי היה צורך להסתגל למציאות הזו כדי להמשיך לחיות, לבוא לכלא, להיות במקום הזה, לשהות בו שעות רבות. הכל התקהה בריחוק קולנועי משהו. הדפתי את האימה לעברו השני של מסך. התעלמתי מן הממשות של הפשע, כפי שאפשר לנסות לעשות אל מול קרן השור.״ 

למען הסר כל ספק, בניגוד לסדרה ״כתום הוא השחור החדש״( והנה ההסבר שהבטחתי) אשר עוסקת גם היא בחיים בבית הכלא, חיי האסירים, הסוהרים, ומשפחותיהם, ומראה אף היא את הנסיבות שהביאו אנשים שונים לכלא,הספר הזה לא כולל תיאורים פלסטיים מזוויעים.

אני עוקבת אחרי הסדרה, זו העונה הרביעית, ובכל עונה מחדש אני תוהה למה אני ממשיכה לראות, אלא שכבר בפרק השני אני מתמכרת מחדש. והסיבה? כנראה הסיפור האנושי.

יחד עם זאת , הסדרה כמו כל תכנית טלויזיה אמריקאית מרובת דרמה ואפקטים חזותיים שגורמים לי לא פעם לעצום את עיניי מול המסך ולהשמיע קריאות שנשמעות לבני ביתי כאזעקת אמת.

כמו כן היא לוקה בהתייחסות ארכיטיפית ומעט שטחית.

הספר של קלודל, לעומת זאת חף מכל מניירה, נקי וחד כמו איזמל מנתחים.

אל תוותרו עליו, הוא מרתק, מטלטל ומשפיע על מי שתהיו בעקבות הקריאה. זה לפחות מה שהוא עשה לי.

 

המלצות קריאה הנכדה של מר לין כתום זה השחור החדש ספרים מומלצים פיליפ קלודל שקשוק המפתחות תמיר סנדיק

|להציג את כל הפוסטים של maor5


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

״ תפוזי דם ״- ספר מריר מתוק

שיר לסופשבוע וד״ש מסבתא

שבוע הספר העברי- המלצות ועוד.

השיר של אלי אליהו

5 ספרים מומלצים לילדים- במיוחד לחופש הגדול

״נורת׳נגר אבי״ הרומן הראשון אחרון של ג׳יין אוסטן

5 ספרים שתרצו לקרוא שוב ושוב

"במקום אחר מחוץ לזמן"-ספר השירה של ענבל אשל כהנסקי

המשחק

ספרי משחק לקטנטנים הצעד הראשון בדרך לאהבת קריאה

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כנרת זמורה ביתן הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים הוצאת שוקן הוצאת שתים המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כנרת זמורה סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ביכורים ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים עם עובד שירה עברית תמיר סנדיק
מעוניינים לקבל את כל הפוסטים למייל?
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • ״לים אותו הריח״ ספרה המומלץ של לימור מרגולין-יחידי
  • שלושה ספרים שירחיקו אתכם מהמציאות העכשווית. 
  • ״כל רגע כל דקה״ – ספרה הפואטי של ענת גוטמן
  • "פיטנגו בחצר"- על ספרה הכואב של הדס קפלן
  • "כשהחיים קורים לך" – ספרה המומלץ של מור רמות
  • ״שמונה דקות״ – ספרו המרענן של אור שהם
  • "נאמנות" – ספרו המבריק של הרנן דיאז
  • ״היפומאניה״ – ספרה המצוין של מגי אוצרי
  • ״מיומנה של אישה מתה״-ספרו של גואל פינטו הפתיע אותי
  • ״בגדים ובגידות״- ספרה הנהדר של רינה גרינוולד
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
  • שירים שלי שהולחנו
תפריט ראשי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס