שרית פלייןשיר לסופשבוע, הפעם של המשוררת זלדה.
ספר השירים של זלדה מלווה אותי מהתיכון, ובכל זאת מצאתי שם השבוע שיר שלא הכרתי .
כל שושנה/זלדה
"כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי
שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח,
הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי.
בְּכָל שׁוֹשַׁנָּה מִתְגּוֹרֶרֶת
צִפּוֹר סַפִּיריִת
שֶׁשְּׁמָהּ 'וְכִתְּתוּ'
וְנִדְמֶה
כֹּה קָרוֹב
אוֹר הַשּׁוֹשַׁנָּה,
כֹּה קָרוֹב
נִיחוֹחָהּ,
כֹּה קָרוֹב,
שֶׁקֶט הֶעֱלִים,
כֹּה קָרוֹב
אוֹתוֹ אִי-
קַח סִירָה
וַחֲצֵה אֶת יַם הָאֵשׁ."
ונדמה לי שאין תיאור מדויק יותר לנעשה באזורנו, כה קרוב וכה רחוק השלום, והציפור הכחולה, דווקא הכחולה, וכיתתו חרבם לאיתים.
זלדה הנפלאה
ולא נותר לי אלא להתפלל שימצא האמיץ שיחצה את ים האש ויביאנו אל השקט המיוחל.
שנה טובה ושלוה