saritflain
על כריכתו הקדמית של הספר ״הפלא של אנה״ מאת אמה דונהיו, (מחברת רב המכר ״החדר״), כתוב שהוא רומן היסטורי.
נדמה לי שההגדרה המתאימה יותר היא רומן תקופתי, שכן פרט לאיזכור שבע שנות הרעב הגדול באירלנד, וצבא האחיות של פלורנס נייטינגל, אין איזכורים היסטוריים בספר. לעומת זאת יש בו מאפיינים רבים של התקופה המדוברת, המאה התשע עשרה.
מעט על העלילה ללא ספוילר:
ליב רייט היא אחות, אנגלייה, תלמידתה של פלורנס נייטינגל, המקבלת משרה מיוחדת בכפר נידח באירלנד. תפקידה הוא לערוך במשך שבועיים תצפית על אנה א׳ודונל, ילדה בת אחת עשרה, אשר לטענתה ולטענת המשפחה לא אכלה במשך ארבעת החודשים האחרונים אף לא פרור יחיד, ולא שתתה כלום מלבד מים.
חלק ניכר מאנשי הכפר ותיירים רבים מאמינים כי מדובר בנס אלוהי, וכי הנערה הצעירה היא למעשה קדושה אשר נועדה לחולל ניסים.
אחרים טוענים כי מדובר במעשה תרמית וכי אנה מקבלת מזון בסתר, וכדי לבדוק אחת ולתמיד אילו מהטענות נכונות מועסקת ליב רייט על ידי ועדה שהוקמה לצורך העניין.
ליב, משוכנעת כי מדובר במעשה תרמית אשר תוכל להוכיח אותו תוך יומיים שלושה לכל היותר.
להפתעתה, משתהה ההוכחה מלהופיע, ועל אף התצפיות שעורכות היא ואחות נוספת במשך 24 שעות ביממה, לא נתפסת הילדה בעת אכילה.
כיצד זה יתכן? האם מדובר בנס? או שמא גוססת הילדה מול עיניהן?
אלה רק השאלות הראשוניות.
עם התפתחות העלילה, הולכים ומסתבכים העניינים, שאלות מהותיות, פילוסופיות ודתיות צצות, כאבים מהעבר חוזרים ומייסרים בהווה.
אמה דונהיו, כתבה רומן סוחף, שקשה להניח אותו מהיד, בכל פעם שנדמה שהבנו מה עתיד לקרות, היא מפתיעה מחדש, עד הדף האחרון ממש.
כפי שכתבתי, זהו רומן תקופתי, המתרחש במאה התשע עשרה, באירלנד. לכאורה, הרחק מאיתנו, הן בזמן והן במיקום ובתרבות. רק לכאורה, שכן גם בימינו מוסיף להתקיים הויכוח מי אחראי על מעשים נפשעים של אנשי דת. האם אלוהים או נציגיו שבחרו בפרשנות מסויימת, במזיד או בשוגג?
האם השחיתות של אנשי הכנסיה לדוגמא היא ביטוי לאי קיום האל? לרשעותו? רשע וטוב לו? או שמא היא מייצגת אך ורק את בחירתם של אותם מושחתים בלבד?
כך למשל- האם אלוהים הוא ש״אשם״ באינקויזיציה, או באי הצלת היהודים בשואה על ידי אנשי הכנסיה? ואם כן, האם לא מדובר באותו אלוהים ואולה כנסייה אזר אחראית להצלת ילדים יהודים רבים מאוד?
האם קיומו של הרוע והבערות מוכיח שאין אלוהים? או שהבחירה הפנתונה בידי האדם ויחד עימה גם האחריות?
בויכוח בין ליב, אשר בזה לאמונות הדתיות שגורמות, לתפיסתה, לגסיסתה של אנה, ובין ברן, עיתונאי אירי קתולי איתו היא מיודדת, ואשר גם הוא רוצה להציל את אנה, אומר לה ברן על אלוהים:
״אל תאשימי אותו בשגיונותיהם של מאמיניו. הוא מבקש מאיתנו לעשות רק דבר אחד: לחיות״
לא מדובר בספר תאולוגי, או פילוסופי, אלא ברומן פסיכולוגי, מעורר מחשבות ורגשות, בדיוק מהסוג האהוב עלי.
בשתי מילים- מומלץ מאוד.