שחר-מריו מרדכי מתוך ״מי בעניין שלנו״

שחר-מריו מרדכי הוציא עד כה שלושה ספרי שירה. השלישי שבהם, ״ מי בעניין שלנו״ יצא בהוצאת עם עובד, כפרס על זכייתו של שחר-מריו מרדכי בתחרות ״שירה על הדרך״ של עיריית תל אביב.

בספר, אשר יצא בשנת 2013, שישה שערים שונים, ובפתחו של כל שער מצטט שחר-מריו מרדכי ציטוט יפה ורלבנטי לנושא השער.

לפני שאציג לכם את השיר שבחרתי השבוע, הנה ציטוט אחד כזה, אשר אהבתי במיוחד:

״פסוקי השיר הם דבש שנמרח על שפתות גביע שבו תרופה מרה״ לוקרציוס.

ואכן שירה נכתבת לרוב על ומתוך כאב, ובכל זאת אנחנו נמשכים אליה כמו אל דבש.

הציטוט הזה, למעשה, הוא תימצות של דברי לוקריוס מפי פרופסור סטיבן גרינבלט. השיר המלא מובא באחרית הספר.

שירו של שחר-מריו מרדכי, אותו בחרתי להביא בפניכם  נכתב בעקבות מותו הטרגי של מוחמד בועזיזי.

בועזיזי  היה ירקן תוניסאי, אשר הצית את עצמו, במחאה על כך שמשטרת תוניסיה סגרה את הדוכן ממנו התפרנס. מותו הוביל לפרוץ המחאות בתוניסיה ונפילת השלטון בה.

אותן מהומות התפשטו גם לשאר ארצות ערב, ביניהן מצריים.

בישראל ב2011 פרצה המחאה החברתית, אשר כונתה בתחילה מחאת הקוטג׳ ואחר כך מחאת האוהלים.

כהרגלי, הייתי אופטימית, האמנתי שהתעוררנו. כמה שנים אחר כך.. טוב כולנו יודעים שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון.

רגע לפני שהתייאשתי וחדלתי מהלאמין הגיע שירו של שחר-מריו מרדכי והזכיר לי-

היאוש הוא פריבלגיה שאין לנו- חובתנו לזקוף קומה ולקחת אחריות על גורלנו.

הנה הוא השיר הנפלא שהזכיר לי זאת:

מוחמד אלבועזיזי/ שחר-מריו מרדכי

״אֲנִי מֻחַמַּד בּועְזִיזִי,
וְעַל אַף שֶׁמַּתִּי
וְחָיִתִי בְּתוּנִיסְיָה, שֶׁבָּהּ נִרְמַסְתִּי לְרַגְלֵי עָרִיצִים,
אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁתּוּנִיסְיָה הִיא אֶרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר לְהָרִים בָּהּ רֹאשׁ
אִם רוֹצִים.

גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי פַּעַם שֶׁזֶּה לא יָכוֹל לִהְיוֹת.
וְחָשַׁבְתִּי: כְּכָל שֶׁיּוֹתֵר וְיוֹתֵר עוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
זֶה פָּחוֹת וּפָחוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת.

אֵיזֶה טִפְּשִׁים הָיִינוּ. דּוֹר שֶׁהִשְׂכִּיל בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה, וְלא הִשְׂכִּיל
לְהָרִים ראשׁ בַּזְּמַן. אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:
חֵירוּת נִיצֶּתֶת מֵהַקּימּוּר הַמֻּצְנָע וְהַיָּפֶה בְּיוֹתֵר שֶׁל הַלֵּב,
מִמָּה שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁים מִתַּחַת לְעוֹרֵנוּ.
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: אִם נְשָׁנֶּה אֶת הֶעָתִיד, נְשָׁנֶּה גַּם אֶת הַדֶּרֶךְ
שֶׁבָּהּ יִשָּׁפֵט עֲבָרֵנוּ.

הִתְנַעֲרוּ, אָחִים, מִתּוּנִיסְיָה וְלוּב וְעַד סוּרְיָה וּמִצְרַיִם;
אַל פַּחַד מִן הַסָּמוּךְ כְּעָפָר וּמֵמִית כְּאֵשׁ כּירַיִם.
הַקְשִׁיבוּ

אֲנִי מֻחַמַּד בּועְזִיזִי,
אֲנִי מֵת, וְחַי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלָּכֶם,
שֶׁנִּרְמָס לְרַגְלֵי עָרִיצִים;
וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁאֵין בָּעוֹלָם אֶרֶץ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְקוֹף בָּהּ קוֹמָה
אִם רוֹצִים.״

לקריאת שירים נוספים שהתארחו באתר לחצו כאן