״איגרת אל הילדים״ אלי אליהו ודודו טסה משתפים פעולה

״איגרת אל הילדים״ הוא חגיגה לשוחרי השירה העברית. זו הכתובה, זו המולחנת ומושרת.

שבע שנים אחרי ״עיר ובהלות״, יוצא כעת ספרו החדש של אלי אליהו בהוצאת עם עובד ובשיתוף פעולה מיוחד במינו עם המלחין והזמר דודו טסה.

במקביל לספר יוצא דודו טסה בתקליט ויניל, אשר שמו גם הוא ״איגרת אל הילדים״ , ולא במקרה.

טסה, הלחין ומבצע שמונה מתוך השירים בספרו החדש של אלי אליהו.

הייתי בהשקה של הפרוייקט, שמעתי את אלי אליהו מדבר על אנרגיה אמנותית וחשתי אותה.

במילים שלו, בלחנים של טסה ובציורים של ישראל קסלסי, אשר הוצגו ברחבי החדר בבית ביאליק, שם התקיימה ההשקה.

קסלסי גם אייר את עטיפת הספר.

לא אכביר עוד במילים, אתן לכם לטעום שניים מתוך השירים, ואבטיח שאשוב עם נוספים בהמשך, כי הבחירה קשה, כל שיר שם ראוי לקריאה חוזרת ונשנית.

מראות

כְּשֶׁהִיא מַבִּיטָה בַּמַּרְאֶה מִתְאַכְזְרוֹת עֵינֶיהָ כִּזְכוּכִית.
קַרְנֵי הָאוֹר שָׁבוֹת כְּדֵי לְגַלּוֹת לָהּ אֶת מָה שֶׁבַּקָּשָׁה לְהַסְתִּיר.

גַּם אֲחֵרִים הֵם מַרְאוֹת לְעַצְמָהּ. הִיא יוֹדַעַת שֶׁעָלֶיהָ
לְבַקֵּשׁ בָּהֶם אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתָהּ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר
(אֶת בָּבוּאַת הָאַהֲבָה) אֲבָל הִיא תָּמִיד נִמְשֶׁכֶת
לְהַבִּיט בַּמַּרְאָה הָאַחַת שֶׁמְּעַוֶּתֶת
אֶת דְּמוּתָהּ לְלֹא הַכַּר.

זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁלָּהּ,
אוֹ אָבִיהָ, אוֹ גֶּבֶר
אַחֵר.

נכון שכל מילה שלי בעניין מיותרת? בואו פשוט נעבור לשיר השני שבחרתי. זהו השיר המופיע בגב הספר ועל שמו קרוי הספר.

איגרת אל הילדים

אֲנִי כּוֹתֵב אֶל הַמַּעֲתִיקִים.
אֶל הַלּוֹחֲשִׁים בַּחֲשָׁשׁ זֶה אֶל זֶה.
אֶל הַחוֹרְטִים אֶת אַהֲבָתָם עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת.
אֶל הַמְּאַחֲרִים. אֶל אֵלֶּה שֶׁבּוֹהִים
מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת. בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁשּׁוֹכְחִים
אֶת הַמַּחְבָּרוֹת. בִּשְׁבִיל מִי שֶׁנִּרְדַּם עַל מוֹשָׁבוֹ.
בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁלֹּא יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבוֹת.
בִּשְׁבִיל זוֹ שֶׁמּוֹחֶקֶת אֶת מָה שֶׁכָּתְבָה.
בִּשְׁבִיל אֵלֶּה שֶׁתָּמִיד יוֹשְׁבִים
בַּקָּצֶה. בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁקָּם
פִּתְאוֹם וְיוֹצֵא.

וכמו הילד ההוא, גם השיר, קם פתאום ויוצא ומשאיר אותי עם תחושת הצורך באוויר.

אלי אליהו מחזיר בשניות את תמונות הילדות ההיא, בלי טיפת ורדרדות או נוסטלגיה ושולח אותי וכל כותב אחר לבדוק בשביל מי אנחנו כותבים.

לא פחות מכך הוא שולח אותנו לבדוק בשביל מי אנחנו מתנהלים בעולם כפי שאנחנו מתנהלים, למי אנחנו מחוייבים?

ומי אנחנו מבין כל אותם ילדים?

לסיום הנה דודו טסה מבצע שיר אחר מתוך הספר, שיר שנקרא ״הדלת״