״אנאר באלח׳י״ ספר השירה השני של צילה זן בר צור

״אנאר באלח׳י״ הוא ספר השירה החדש והשני של צילה זן בר צור.

על ספרה הקודם והנפלא ״כותבת במקל של כורכום״ כתבתי כאן

צילה זן בר צור היא חוקרת מגדר ופולקלור וחקרה רבות את תרבות הנשים היהודיות יוצאות אפגניסטן.

ספרה, ״אנאר באלח׳י״ , הוא ספר שירה סופית, וכך כתוב בפתח הדבר של הספר:

״אנאר היא משוררת שמעולם לא נולדה ומעולם לא מתה. היא תמצית על- זמנית של שירת הנשים. היא מבטאת את קולן של הנשים הקדומות שהיו מלקטות, מבשלות, רוקחות, מיילדות, פותרות חלומות, מתפללות, מקוננות, עורכות טקסים, אורגות שטיחים, מספרות סיפורים, מרפאות ומיילדות את הנשמה אל העולם האחר.״

חלק מהנשים הללו פגשה צילה במהלך מחקר אקדמי שערכה, חלקן בנות משפחה.

אחת העוצמות האהובות עלי בכתיבתה היא החיבור מחדש אל מדורת השבט הנשי. כך היה בספרה הקודם וכך ב״אנאר באלח׳י״

״הן המצפן במסע החיים שלנו.

הן השומרות וְהַמְּגִנּוֹת שלנו.

הן סמל הריפוי שלנו.

הן תמצית אהבתנו.

אִתָּן אנו רצות במישורי הרוח והשירה.״

אני לוגמת את הספר לאיטי כבר כמה שבועות, משתהה עם כל שיר, נותנת לו לחלחל בערוצים עוקפי תודעה, להתחבר ולחבר אותי אל עצמי.

אגב, את הכריכה היפהפיה עם הציפור הכחולה ציירה רפאל, בתה של צילה.

את הספר ערכה הדס גלעד

הנה השיר שבחרתי לשתף אתכם בסופשבוע זה:

בת שבט

אֲנִי בַּת לְשֵׁבֶט נָשִׁים שֶׁנּוֹלְדוּ בְּיֶרַח דְּבַשׁ
וְרָצוֹת מֵאָז עִם הָאַיָּלוֹת בֶּהָרִים, מְלַחֲכוֹת
בַּשָּׂדֶה הֶלְקֵטִים יְרֻקֵּי פָּרָג וּבוֹרְאוֹת
בְּהֶבֶל פִּיהֶן אֲדָמָה, מַעְיָנוֹת וְתוּתֵי בַּר.

אֲנִי בַּת לְשֵׁבֶט נָשִׁים הַטּוֹבְלוֹת אֶת גּוּפָן הָעָרֹם
בָּאֳגָנִים שֶׁל פִּרְחֵי אַגָּס,מִתְקַדְּשׁוֹת בָּאַהֲבָה,
כּוֹרְעוֹת לָלֶדֶת כַּרְמֵי יֶדַע בְּשֵׁלִים
וּבְטִפַּת אֹדֶם כּוֹתְבוֹת גּוֹרָלוֹת.

אֲנִי בַּת לְשֵׁבֶט נָשִׁים מְרַפְּאוֹת הַמַּזְלִיפוֹת
בְּכָל בֹּקֶר אֶגְלֵי טַל עַל מִצְחָן שֶׁל יְלָדוֹת
וּמְבָרְכוֹת אוֹתָן בַּמַּזָּל. בִּשְׂפַת הַצִּפֳּרִים
מְשׁוֹרְרוֹת אֶת תּוֹרַת הַיְּצִירָה לְמַעֲשֶׂה.

אֲנִי בַּת לְשֵׁבֶט נָשִׁים אַמִּיצוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת
לְמַסְּעוֹת חֲנִיכָה, מֵתוֹת וְנוֹלָדוֹת מֵחָדָשׁ,
שָׁבוֹת אֶל בָּתֵּי הַחֵמָר שֶׁלָּנוּ, מַדְלִיקוֹת מְדוּרָה,
מְבַשְּׁלוֹת נָזִיד וּמְסַפְּרוֹת אֶת סִפּוּרֵי הַנֶּפֶשׁ.

אֲנִי בַּת לְשֵׁבֶט נָשִׁים הַמַּמְשִׁיכוֹת לְלַוּוֹת אוֹתִי
בְּמִזְמוֹרִים בְּעוֹנוֹת חַיֵּי הַיְּבֵשׁוֹת וְהַלַּחוֹת.
מִכָּל שֹׁרֶשׁ פָּצוּעַ מִצְּמִיחוֹת עֲצֵי חַיִּים, לְכָל עֲנַף
צִפּוֹר שִׁיר וּבְכָל צִפּוֹר, מְעוֹפִי הַמְּקֻדָּשׁ.

סופשבוע קסום לכל נשות השבט ובני האדם