אוצר מילים

  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
חיפוש
סגור
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי
תפריט
  • כתבו עלי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
  • שירים שלי שהולחנו
  • פנו אלי

אוצר מילים

חיפוש
סגור
ראשי » ספרים מומלצים » "הבת האובדת"- על ספרה החדש של נילי לנדסמן

"הבת האובדת"- על ספרה החדש של נילי לנדסמן

maor5 02/05/2020 11:59 אין תגובות

כל המשפחות מורכבות בדרכן, וכל הקיבוצים הם משפחה גדולה

"הבת האובדת"

"הבת האובדת", ספרה של נילי לנדסמן, בעריכת נועה מנהיים( הוצאת כנרת) ליווה אותי בשבוע האחרון.

לא קראתי אותו בנשימה עצורה, לא מצאתי את עצמי הופכת דף אחרי דף בלי יכולת לעצור, אבל קרה לי משהו אחר שהוא בעיניי סממן לספר טוב. מצאתי את עצמי חושבת מפעם לפעם על הדמויות, תוהה מה שלומן, מרגישה את נוכחותן איתי.

זו אחת ההצלחות של כותב טוב, לגרום לדמויות שלו להיות אמיתיות ובעלות נפח של ממש.

מעט על העלילה של "הבת האובדת" ללא ספוילר:

יולה, או בשמה החדש, לילא, היא בת קיבוץ, אשר טסה לחו"ל לפני כשלושים שנה, ועתה שבה אליו להיות לצידו של אביה הגוסס.

יולה הבטיחה לעצמה שלא תעשה זאת. היא לא תשוב לקיבוץ. היא לא תשוב למשפחתה. יותר מדי מטענים ומשקעים קשורים לעניין.

אלא שלילה אחד היא חולמת חלום ובו הגורו שלה מדבר אליה ואומר לה מילה אחת:

"הביתה". למרות שלושים השנים שחלפו וכל הבתים בהם שהתה, מבחינתה הביתה זה רק מקום אחד-

הקיבוץ בצפון הארץ.

היא מגיעה ישר אל סיבוך בחיי הנישואים של אחיה הבכור וגיסתה, אותה היא מתעבת.

רומנים חצי סודיים בין דמויות מעברה מקיפים אותה מכל עבר, וכל זאת על רקע סכסוכים ופרשיות מהעבר וההווה של הקיבוץ העומד לחגוג מאה שנה להיווסדו, ואפילו עובדה היסטורית זו היא מקור למחלוקת.

לאורך הקריאה בספר הרגשתי כמו מציצה אל חייה של משפחה, מבינה ולא מבינה, מנסה לעקוב אחר נפתוליה, אבל בחלק מהזמן לא מבינה, ויש לי תחושה שזו בדיוק הייתה כוונת הסופרת.

כאילו היא אומרת לי-עם כל הכבוד, את רק אורחת ויש סודות שלא מוציאים מהמשפחה, אפילו לא למען הקוראים שלנו.

נילי לנדסמן כתבה ספר מאוד ישראלי.

הקיבוץ, הפוליטיקה, המתח בין הקיבוצים ליישובים השכנים, אזכורים ל"הוא הלך בשדות" ומאיר אריאל, הקיבוצניקית שנוסעת לארצות זרות ונשארת עשרות שנים.

ועם זאת "הבת האובדת" הוא ספר כלל אנושי שעוסק בנושאים הנוגעים בליבו של כל קורא:

שייכות מול זרות, אהבה לעומת התאהבות, וכמו שכבר כתב טולסטוי: "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה."

ומה שנילי לנדסמן מעבירה היטב בספר הזה, הוא שמשפחות הן לא אומללות או מאושרות אלא מורכבות.

השפה העברית של נילי לנדסמן יפה ועשירה ועם זאת קולחת ולא כבדה.

"שקט סמיך והומה קולות, רשרושים, זמזומים, המהומים. תאורת גדר המערכת הבליחה חלושות. ירח חיוור צף על קציפת עננים משחירה."

"קרני שמש הבקיעו מבעד לחשרת עננים. הטילו ריצודי אור על הדשא. המולת ציוצי הציפורים בברושים עוררה בה עליצות. למה להיות כבדה בבוקר כזה יפה?"

כמה יפה התמהיל הזה שבין "חשרת עננים" ובין "למה להיות כבדה"

מילה על שם הספר "הבת האובדת".

לתחושתי לא רק הבת בספר אובדת, כי אם החברה הקיבוצית כולה , כפי שהיא מצטיירת בספר פעם הייתה חברה עובדת ועתה היא אובדת.

גם מה שנדמה כמובן מאליו שהבת האובדת היא יולה, לא בהכרח כך הוא. גם זוהר, אלינור האחיינית, מור החברה הטובה ולמעשה כל אחת מהדמויות בספר אובדת. לכן הוא מכמיר לב בעיניי.

ועוד בענייני אבודות… אני הייתי רוצה לדעת עוד על הסיפור של אורה, אמה של יולה ועל הנסיבות שהובילו למותה. היו לא מעט רמזים בספר. אני רוצה עוד. אולי לנדסמן תכתוב ספר נוסף על אותה משפחה הפעם בדגש על אורה?

הוצאת כנרת ספרים ישראלים מומלצים

|להציג את כל הפוסטים של maor5


« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

פוסטים חמים

דברי עכשיו ילדה, אני איתך

״גם קופים נופלים מעצים״ הזמנה למסע פנימי מרתק

איילה עפה ונחתה אצלי בלב

״סיפורים לפני השינה לילדות מורדות״ מתנה מופלאה לכל ילדה, נערה, אשה, וגם לגברים נאורים וילדיהם

צילה זן בר צור כותבת על "נטע זר"

חגיגה כפולה לאוהבי מאיר שליו

רשמים מסלון ספרותי עם דפנה שן- וגם סוד בסוף.

לרקוד עם כאבים

״ואז לא תהיה עצוב עוד לעולם״ בטיסט בולייה

12 ספרים מומלצים לקראת שבוע הספר 2019

עקבו אחרי

ענן תגיות
איריס אליה כהן ביקורות והמלצות דויד גרוסמן דני ספרים הוצאת הכורסא הוצאת הקיבוץ המאוחד הוצאת חרגול הוצאת טל מאי הוצאת כנפיים הוצאת כנרת הוצאת כנרת זמורה ביתן הוצאת כתר הוצאת מודן הוצאת עם עובד הוצאת פרדס הוצאת רימונים המלצות ספרים המלצות על ספרי ילדים המלצות על ספרים המלצות קריאה המלצות קריאה לילדים הקיבוץ המאוחד טל ניצן ידיעות ספרים יעל שכנאי כנרת זמורה לב יחף סיפורים קצרים ספר ביכורים ספרות מתורגמת ספרי ביכורים ספרי ילדים מומלצים ספרים אלקטרונים ספרים ישראליים ספרים ישראלים ספרים ישראלים מומלצים ספרים מומלצים ספרים מומלצים לילדים ספרים מומלצים לנוער ספרי מתח ספרי מתח מומלצים ספרי נוער עם עובד שירה עברית תמיר סנדיק
מעוניינים לקבל את כל הפוסטים למייל?
היי, נעים מאוד, אני שרית פליין

מאז שאני זוכרת את עצמי( קרוב ליובל שנים) אני שמה לב למילים, לאלו שנאמרות וגם לאלו שלא, מאמינה שלכל מילה יש משמעות, הרבה מעבר למשמעות המילונית.

20 שנה עבדתי במערכת החינוך. כמחנכת , כמורה לחינוך לשוני, כמדריכת מורות ורכזת חינוך לשוני.

המשך >>

פוסטים אחרונים
  • "כשרון דיבור" – ספרה מעורר ההשתאות של שרי שביט
  • "הספר הלא נכון"- ספרה החכם של נעה ידלין
  • "התאומים"- ספרה של אורית גידלי
  • סלון ספרותי- מוזמנים למפגשי ספרות בביתי
  • עצמאות בספרות-המלצות קריאה לקראת יום העצמאות
  • ספרים מומלצים לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה
  • "ועכשיו אהבה"- ספרה הנפלא של אורלי סיגל
  • "אהבה יד ראשונה"- על ספרה החדש של מירה מגן
  • "הילד בחלון" ספרו המצוין והעצוב של אורן גזית
  • "כתב כמויות"- ספר הביכורים המצוין של ורד גלאון
קטגוריות
  • ביקורות והמלצות
  • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • טיפים ותובנות על כתיבה
  • כתבו עלי
  • לחיות עם פיברומיאלגיה
  • משולחן הכתיבה שלי
  • ספרי עיון
  • ספרים מומלצים
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
  • שיר לסופשבוע
  • שירים שלי שהולחנו
תפריט ראשי
  • לרכישה
  • ספרים מומלצים
    • ספרי עיון
  • שיר לסופשבוע
  • משולחן הכתיבה שלי
    • דברים שרציתי לומר-הבלוג
  • פנו אלי
  • תקנון ותנאי שימוש
  • סרטים, הצגות והרצאות בעקבות ספרים
מומחים בפרסום בגוגל
איל פור בניית אתרים
גלילה לראש העמוד