כשסלעים פוגשים מים ושירה- שני שירים של יצחק גווילי

הכל התחיל כשהעליתי בפייסבוק סדרת צילומים שלי של סלעים ומים , שאחד מהם אתם יכולים לראות כאן למעלה.

אלינער פרדס, שאם אתם לא מכירים אתם חייבים לעצמכם להכיר ולהתמלא השראה ממנה(הנה הקישור לפייסבוק שלה), הגיבה ובין היתר הכירה בפניי את השיר של יצחק גווילי, שנקרא “סלעי מים.”

קראתי ונמסתי.

קראו בעצמכם:

סלעי מים

יָמִים שֶׁכָּאֵלֶּה

בָּהֶם הַתְּפִלּוֹת אֵינָן נַעֲנוֹת,

וַאֲנִי שָׁקֵט רַק כְּשֶׁאַתְּ

מֵרַכֶּכֶת סַלְעֵי מִלִּים בְּעֵינַיִךְ הַטּוֹבוֹת,

וּבְיָדַיִךְ הַחוֹמְלוֹת,

מְלַטֶּפֶת אֶת הַצַּלָּקוֹת,

כִּי הֲרֵי,

בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

רַק הָאַהֲבָה

עוֹשָׂה אֶת הַחַיִּים נִסְבָּלִים

שלוש השורות האחרונות שבו את לבי במיוחד, והתחלתי לחפש מיהו אותו משורר.

בשלב ראשון התברר שהוא חבר פייסבוק שלי(לא יפה צוקרברג, שהסתרת אותו ממני…)

פניתי אליו והנה המידע שגיליתי:

הוא יליד 64, עוסק בעיקר במימון ומסחר בנדל”ן, שיריו מתפרסמים ברשת כחמש שנים.

לפני כשנה וחצי יצא לאור ספר שיריו”ספק חשיכה”

.מתוכו בחרתי את השיר הבא:

הִיא מְחַיֶּכֶת אֵלַי וְשׁוֹאֶלֶת:

 “אָז מָה יִהְיֶה שִׁיר טוֹב?!” 

וַאֲנִי עוֹנֶה: 

“שִׁיר טוֹב יִהְיֶה מְדֻּיָק וְנוֹקֵב וְחוֹדֵר,

 קְצָת יִנְּגַח אֶת הַנֶּפֶשׁ, 

אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ, בְּדֶרֶךְ סְתָרִים, 

גַּם יַצְלִיחַ לְלַטֵּף

לעמוד הפייסבוק של גווילי לחצו כאן