גילוי נאות- עינת לביאד היא חברה שלי.
גילוי נאות נוסף- הייתי אוהבת ומתרגשת מהשירים שלה גם לולא הכרנו באופן אישי.
ספר השירים שלה "בדק בית" הוא יפהפה, הן מבחינת המראה שלו והן מבחינת התוכן.
שיריה עוסקים בגעגוע עמוק, געגוע לשני הוריה שמתו, אבל לא רק.
נדמה כי מותם בגיל צעיר כל כך, והמודעות להיותו של המוות הדבר הבטוח בחיים, יוצרת געגוע עתידי, למה שעלול להילקח.
עצוב? גם, אבל זה בדיוק מה שמאפשר לחיות את החיים במלואם, להיות מודעים לרגעים הקטנים של אושר ברגע התרחשותם.
הפרידה הכפויה הזו מההורים היא קול חזק בספר הזה, אבל כך גם המבט המסופק מהבית החדש שהקימה.
בבדק הבית שלה יש שביעות רצון מהמבנה הנוכחי, מה גם שהיסודות לבית הזה טמונים באהבה של אלה שאליהם היא מתגעגעת כל כך.
את הספר ערך ד"ר דורי מנור
ונה לפניכם ברצף שלושת השירים שבחרתי.
כאבי פנטום
חֳדָשִׁים אַחֲרֵי שֶׁעָקְרוּ לִי אֶת שֵׁן הַבִּינָה,
הִמְשִׁיךְ לִכְאֹב לִי בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא הָיְתָה,
אַף שֶׁהָרֶוַח הִתְמַלֵּא בְּדָם וְהִגְלִיד
עַל פִּי כָּל כְּלָלֵי הָרְפוּאָה.
זֶה מַזְכִּיר לִי כְּאֵב אַחֵר
שֶׁאֲנִי עֲדַיִן מַרְגִּישָׁה
מֵאֲחוֹרֵי הַכָּבֵד,
בְּאֵזוֹר הַנְּשָׁמָה.
גַּם שָׁם מַמְשִׁיךְ לִכְאֹב לִי,
אַף שֶׁהַמָּקוֹם הִתְמַלֵּא בְּגַעְגּוּעַ
עַל פִּי כָּל כְּלָלֵי הַפְּרֵדָה,
בַּיּוֹם בּוֹ אִמָּא שֶׁלִּי –
נֶעֶקְרָה.
אמא ספרי לי לפני השינה
אִמָּא סַפְּרִי לִי
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
סִפּוּר עַל יַלְדָּה
שֶׁאִמָּהּ כְּבָר אֵינָהּ,
יַלְדָּה שֶׁהָפְכָה כְּבָר
לְאֵם בְּעַצְמָהּ
אַךְ עֲדַיִן זְקוּקָה
לִפְנֵי הַשֵּׁנָה
לְסִפּוּר שֶׁל אִמָּה,
אִמָּהּ שֶׁאֵינָהּ.
דברים קטנים
אֲנִי הִתְקַנְתִּי אֲרוּחַת שִׁשִּׁי
וְהוּא הִתְקִין עַרְסָל
מִתַּחַת עֵץ הַזַּיִת.
כָּאֵלֶּה דְּבָרִים קְטַנִּים גּוֹרְמִים לִי לְהַרְגִּישׁ
בַּיִת.