בשבועות האחרונים אני שקועה עמוק בכתיבת הספר הבא שלי. בתקופה כזו אני מתקשה לקרוא ספרים של אחרים.
איך בכל זאת הצלחתי לקרוא את "תיק אודסקי" של נילי אסיא, (הוצאת שתים. עריכה אורנה לנדאו) ואף ליהנות ממנו כל כך, עד שפיניתי זמן לכתוב לכם עליו?
ראשית, קראתי אותו בפורמט דיגיטלי, דרך האפליקציה של "עברית".
משום מה כשהעיניים והראש עייפים, הרבה יותר קל לי לקרוא כך .
שנית, וזו הסיבה העיקרית-
"תיק אודסקי" הוא ספר נהדר.
"מעט על העלילה של "תיק אודסקי" בלי ספוילר:
ליאורה דגני, הבלשית שאת דמותה פגשנו בספר הקודם של נילי אסיא "תיק איה", הייתה אמורה לקבל קידום. במקום זה היא קיבלה בוסית חדשה.
היא מאוכזבת מאוד ומרגישה מרומה. היא רוצה לעזוב, אלא שהיא לא מצליחה לעמוד בפני תיק החקירה החדש:
גופת אישה מתגלה מקופלת בתוך מזוודה חדשה לגמרי. המזוודה נזרקה ליד המכולת השכונתית.
ליאורה מתחילה לחקור.
כהרגלה היא גם תצליח.
זה המקום לגלות, וזה לא ספוילר- פתרון התעלומה שבר את ליבי.
אמנם מדובר בספר בלשי, שכתוב לעילא ועילא לפי חוקי הז'אנר, כולל דמות הבלש הראשי, אבל אסקפיזם היא לא הכותרת המתאימה לו.
נילי אסיא לא מייפה את המציאות בה אנו חיים.
היא נוגעת במצוקות הקשות של עובדות זרות.
אלה שהגיעו לכאן בגלל מצוקה כלכלית, אלה שמטפלות בקשישים.
ברגע שאותו קשיש נפטר הן נותרות מחוסרות עבודה.
הן נאלצות לבחור בין חזרה למולדתן ובין עבודה בצורה לא חוקית.
אם יבחרו באפשרות הראשונה הן ומשפחתן ייקלעו למצוקה כלכלית. אם יבחרו באפשרות השנייה הן בסכנת גירוש ועליהן להסתתר כל הזמן.
על כך נאמר "בחירה בין דבר לחולירע"
זו לא האמירה החברתית היחידה ב"תיק אודסקי".
נילי אסיא לא פוחדת להצביע על פערי מעמדות קיצוניים ועל מצבנו כמדינה שתלויה על בלימה.
"ליאורה מנתקת את השיחה ומסתכלת מבעד לחלון על העיר שלה. בניינים ישנים של ארבע קומות מחכים לתמ"א, דירות במגדלי יוקרה שעולות עשרות מיליונים, ובין לבין, מתחת לאף של אלה שהתעשרו ואלה שעוד יתעשרו, בתי בושת שבהם נשים מוכרות את גופן כדי לשרוד עוד חודש. אין ממשלה כבר שנה, ואין אבא ואמא שמנהלים את המדינה הזאת והכול רקוב ומושחת"
"תיק אודסקי" הוא גם ספר פמינסטי. לא בגלל שהדמות הראשית היא ליאורה דגני.
לליאורה יש מפקדת. יש לה גם פקוד- גור(בחירה גאונית לשם שלו. כשתקראו תבינו למה) איתו היא מנהלת רומן.
מה היה קורה אם היה מדובר בבלש שמנהל רומן עם פקודה שלו?
גם בכך "תיק אודסקי" דן.
הוא פמינסטי גם כי הוא מציג מגוון שלך של דמויות נשיות- מפלצות, מלאכיות וכל מה שבאמצע.
בהיותה כותבת נהדרת כל כך מצליחה נילי אסיא להראות איך המפלצת היא לא רק כזו,
ואיך המלאכית מבצעת בחירות מוסריות מפוקפקות.
כי "תיק אודסקי" הוא לא תיק מסרים- הוא ספר מצוין. קראתי אותו כי הוא ריתק אותי.
נילי אסיא יצרה דמויות נהדרות, עגולות, מסקרנות ואנושיות. היא יצרה עלילה מסקרנת ומותחת.
לא חשדתי בכלל מה הוא פתרון התעלומה.
ובנוסף- היא לא עשתה הנחות, לא לדמויות ולא לי כקוראת שרצתה משהו מסוים עבור ליאורה.
התובנות הגיעו כשסיימתי.
נילי אסיא- אני מקווה מאד שלא תתני לי לחכות זמן רב. התמכרתי לליאורה.
לעמוד הספר ב"עברית"
