השבוע בחרתי להציג את ספר השירה של תמר עיני להמן.
עוד לפני שהגיע אלי שבה את ליבי שם הספר – "להפוך ברזל למים"
דפדוף ראשוני בספר גילה שירים יפים רבים. מתוכם בחרתי להגיש לכם שלושה.
מלאכים לא הספיקו
מָה שֶׁנַּעֲשָֹה נַעֲשָֹה
וְאַתָּה עָשִֹיתָ אָדָם
בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם
בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הָעֲשִֹיָּה לַשְּׁבִיתָה
תּוֹךְ דִּגְדּוּג שֶׁל בְּדִידוּת
הָיָה זְמַן לְהַרְגִּישׁ אֶת הֶחָסֵר
מַלְאָכִים לֹא הִסְפִּיקוּ
רָצִיתָ מַשֶּׁהוּ פָּגִיעַ יוֹתֵר
אַכְזָרִי יוֹתֵר וְרָגִישׁ מְאֹד
אָטוּם.
לשיר הבא אין שם.
כשקראתי אותו תהיתי מתי המשוררת נכנסה למגירות הכי סודיות שלי וכתבה אותן.
י
הַיּוֹם יִכָּתֵב בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
הִתְעוֹרַרְתִּי, סִדַּרְתִּי אֶת הַבַּיִת, עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן,
קִפַּלְתִּי לְבָנִים, סָרַגְתִּי סְוֶדֶר,
הֵסַרְתִּי פְּחָדִים מִמִּצְחִי, הִשְׁאַרְתִּי נִיחוֹחוֹת מַאֲפִים,
הֵעַרְתִּי, הִתְיַצַּבְתִּי, הִתְקוֹמַמְתִּי, נָפַלְתִּי,
הִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ, הִתְחַנַּנְתִּי, הִבַּטְתִּי לָאֱמֶת בָּעֵינַיִם,
הִתְעַוַּרְתִּי, נִלְחַמְתִּי, הִשְׁלַמְתִּי, וִתַּרְתִּי
לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה יָפָה, מָשַׁחְתִּי אֹדֶם, יָצָאתִי
ף
נקנח בשיר הממחיש את יכולתה של המשוררת לתפוס רגעים קטנים יומיומיים, ולהתבונן בהם עמוק פנימה.
שאלות פשוטות
הַיְּלָדִים שׁוֹאֲלִים מָתַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה
לִדְרֹךְ עַל הַדֶּשֶׁא הֶחָדָשׁ
וּמָה יִהְיֶה מֶזֶג הָאֲוִיר מָחָר
וּמָתַי אַבָּא יַחֲזֹר הַיּוֹם
וְאוּלַי הֵם שׁוֹאֲלִים:
מָתַי יִהְיֶה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בָּטוּחַ
אֵיךְ נֵצֵא מָחָר אֵל הָעוֹלָם
וְהַאִם מָה שֶׁיָּקָר לָנוּ יָשׁוּב