אני ממליצה, פרוזה

כמו בשיר של לאונרד כהן, יש ב״על השעות השבורות״ של ריקי כהן, אור שחודר דרך הסדקים ושיברון הלב.

גם אם זה היה הספר הראשון של יהושע שהייתי קוראת, הייתי מתאהבת.

״המנהרה״ הוא ספרו החדש של א.ב.יהושע. מבחינתי כל יציאה לאור של ספר שלו היא חגיגה של הבטחות, ו״המנהרה״ מקיים את כולן. כשסיימתי לקרוא אותו היתה

״הסיפור של הילדה האבודה״  הוא הכרך הרביעי והאחרון בסדרת ״החברה הגאונה״ של אלנה פרנטה. לפני שאתייחס אליו אני פונה לאלה מכם אשר לא צלחו את

״לכי, רצפי את הים״ הוא ספרה הרביעי של עדנה שמש(הוצאת הקיבוץ המאוחד). עוד לא קראתי את ספריה הקודמים, ״אמסטל״ ״דיונות החול של פריז״ ו״הוטל מלטה״,

״פולשת״ נובלה בלשית, ספרה החדש של ארנה קזין הגיע אלי בדיוק בזמן. כמעט אפשר לומר שהיא פלשה אלי, או לפחות עקפה את האחרים הממתינים לתורם.

על ספרה החדש של אילנה וייזר סנש ושיר נפלא של חלי ראובן