"אהבה יד ראשונה"- על ספרה החדש של מירה מגן
מירה מגן היא בית ספר מרהיב לבניית דמויות ולשימוש מענג בשפה.
דף הבית » ספרים ישראליים
מירה מגן היא בית ספר מרהיב לבניית דמויות ולשימוש מענג בשפה.
"העולם הוא שמועה" טוען ניר ברעם ולוקח אותנו להפלגה מרתקת במחוזות האי רציונלי
נדמה לי שכל הדמויות של אורלי סיגל מבקשות רק דבר אחד, זרועות פשוטות לרווחה וקריאת "בואי" או "בוא"
״מותו של אהרון אלקלעי״ מתחיל במוות, אבל הוא סיפור על החיים, על האפשרויות וההחמצות.
״דלת מול דלת״ הוא ספרה הראשון למבוגרים של הדס ליבוביץ. (הוצאת ידיעות ספרים) על ספרה השלישי לילדים ״ליבי״ כתבתי כאן לחובבי השורה התחתונה אציין כבר
״המנהרה״ הוא ספרו החדש של א.ב.יהושע. מבחינתי כל יציאה לאור של ספר שלו היא חגיגה של הבטחות, ו״המנהרה״ מקיים את כולן. כשסיימתי לקרוא אותו היתה
״ניסויים פתוחים״, ספר הביכורים של אורלי סיגל (הוצאת כנרת זב״מ) משך את תשומת ליבי כבר משמו. זהו משחק מילים, פראפרזה על נישואים פתוחים, אחד הנושאים
״שנת השועל״, ספר הביכורים של רות עפרוני, נקרא בכותרת המשנה שלו ״רשימות מהיומן של אישה כמעט נורמטיבית״ נדמה לי שזה חלק עיקרי בסוד הקסם שלו.
״זאת אני, איווה״ הנובלה החדשה של גלית דהן קרליבך( הוצאת רני גרף) היא הזמנה להליכה על הקצה, או נכון יותר להתבוננות נטולת שיפוטיות במי שמתהלכת
״לכי, רצפי את הים״ הוא ספרה הרביעי של עדנה שמש(הוצאת הקיבוץ המאוחד). עוד לא קראתי את ספריה הקודמים, ״אמסטל״ ״דיונות החול של פריז״ ו״הוטל מלטה״,
״מצילות״, ספרה השני של תמר לזר, סחף אותי למצולות, טלטל, ולבסוף הביא אותי אל חוף המבטחים של השלווה. מעט על העלילה של ״מצילות״ הדס היא
״אוצר מילים״ הבית לאוהבי המילה הכתובה