אני ממליצה, פרוזה

"קוצץ החוטים" של מיכל לוי שלו ו"מזל של מתחילים" של רעות וייס, אפשרו לי כמה שעות של קריאה אסקפיסטית מהנה וקלילה.

מירה מגן היא בית ספר מרהיב לבניית דמויות ולשימוש מענג בשפה.

״קורות הולכת הרגל״ החליק לי בגרון בקלילות, בזמן שהחלמתי מהקורונה, בזכות הכתיבה השנונה של דבורה דויטש.

ספרה של אורנה ורכובסקי מאיר על נושא חשוב שלרוב מוסתר היטב באפלה.

עשרה ספרי מקור מומלצים, לקראת ראש השנה העברית

על ההבדל בין ספר מתח לספר בלשי, וגם- למה הרלן קובן עיצבן אותי ?