"אם טובה דיה", ספרה של בב תומס, בתרגומה של נעה שביט, והוצאת תמיר,הוא ספר מתחזה.
הוא מתחזה למותחן, אבל אל תצפו לספר קליל שמאפשר למחשבות לשבות.
להיפך, "אם טובה דיה" הוא ספר שמעורר מחשבות הרבה לאחר הקריאה, ובוודאי במהלכה, והכוונה אינה רק למחשבות של מי עשה את זה? מה יקרה עכשיו? אלא בעיקר מחשבות שמשליכות מספר לחיים שלנו.
"אם טובה דיה" הוא אמנם ספר מאוד מותח, אבל הוא רחוק מלהיות מותחן. הוא דרמה פסיכולוגית.
מעט על העלילה של "אם טובה דיה" ללא ספוילר:
רות היא פסיכולוגית, המטפלת בנפגעי טראומה. היא אם לתאומים, קרוליין וטום.
טום שתמיד היה מעט חריג ומתבודד נעלם מהבית לפני מספר שנים.
יום אחד מגיע אל רות לטיפול נער שנראה בדיוק כמו טום.
מאותו הרגע העלילה מסתבכת, רות לא מצליחה לנהל את רגשותיה, מקבלת שורה של החלטות שיתגלו בדיעבד כטרגיות, ואת השאר תקראו בספר.
על מה הספר?
"אם טובה דיה" מתייחס לאמירה הידועה של ויניקוט, לפיה , אימא אינה יכולה להיות מושלמת,ואף אינה אמורה לשאוף לכך.
היא צריכה להיות "אם טובה דיה"
בספר יש התייחסות רבה לנושא. שאלת האימהות ומהי אימהות טובה חוזרת ומופיעה.
אמה של רות אלכוהוליסטית ששרטה את נפש בתה.
אמו של דן, המטופל של רות, אף היא מצלקת.
רות עצמה תוהה לגבי אימהותה שלה.
נושא נוסף שעולה היא שאלת היחס השונה לילדים.
במקרה של רות , העניין מובהק יותר בשל היותם של ילדיה תאומים, אבל כל הורה שיש לו יותר מילד אחד נתקל בנושא הזה. גם אם הוא מתכחש לכך.
נושא נוסף שעולה הוא "חוכמת הבדיעבד". קבלת החלטות שגויה מובילה לתוצאות טראגיות.
רות מבינה זאת רק בדיעבד.
למעשה, מבנה העלילה הוא בדיוק כמו בטרגדיה היוונית.
היבריס- הגאווה של רות מביאה אותה לחשוב, שהיא המטפלת המופלאה שתציל את כולם.(למרות שלא הצליחה להציל את בנה מתחושת הבדידות)
המרטיה-השגיאה הגורלית שאין ממנה חזרה.
גם כאן בדיוק כמו בטרגדיה היוונית ישנו המעשה המביש, או במקרה הזה, הטעות האיומה בשיקול הדעת, שמנפצת את כל כללי האתיקה.
אחר כך מגיע שלב הסבל ואחריו ההבנה של חומרת החטא.
בדיוק כמו שלבי הטרגדיה על פי דורותיאה קרוק.
ובכל זאת, הספר לא נקרא כמסכת בכי אלא כעלילה מרתקת, המעוררת מחשבות על נפש האדם.
הדמויות שיצרה בב תומס עגולות ונוגעות ללב.
התרגום של נעה שביט קולח.
לסיכום, למה אתם עוד פה? רוצו לקרוא.
