סילנד – הארץ המובטחת?

נתן כרמי הוא פקיד בנק בגימלאות, שחי בגפו. גליה, שכנתו  היא מורה צעירה ,

פטר הוא עובד זר מבולגריה אשר נקלע לצרה, ולמזלו נקלע גם לחייהם של השניים, מייקל הוא אחיה של דנה, אחת מתלמידותיה של גליה.

חייהן של כל הדמויות האלה נפגשים , הגבולות מטשטשים, עד כדי כך שלעתים בסוף פרק שעוסק בנתן מופיעה פסקה שמספרת על גליה, ובכך הסופרת אומרת למעשה- ככה זה בחיים,  לכל פעולה על אדם אחד יש שרשרת תגובות אצל אנשים רבים, אם תרצו אפקט הפרפר.

הקריאה בסילנד  קולחת. נגה אלבלך מתארת בצורה מדויקת את הנעשה, הן בסביבה החיצונית והן בתוך הנפש, ויוצרת הרגשה שאנחנו מכירים את הדמויות, בעיקר את נתן וגליה, ואפילו מפתחים חיבה אליהם.

דווקא על רקע היתרונות האלה עולה התחושה שדברים לא סגורים עד הסוף, (יתכן שהסופרת בחרה כך בכוונה), אני יכולה ליהנות גם מספר עם סוף פתוח, אלא שלטעמי כאן יותר מדי קצוות נשארו פתוחים:

לא ברור למה אחיה של דנה מעורב כל כך בחייה, האמנם דנה כועסת על גליה או שזו רק תחושה שלה שנובעת מייסוריי מצפון?

למה מופיע פתאום הפרק הלפני אחרון?

ועכשיו לשאלה שלכם- האם לקרוא את הספר, למרות כל השאלות הללו?

כן, הוא יספק לכם קריאה מהנה של שעתיים( 166 ע׳ בלבד)

וישאיר אתכם עם אופטימיות עדינה , במילותיו של נתן:

״זה מתחיל ממעשים קטנים של אנשים קטנים, כמוני וכמוך. ככה באים בסוף שינויים גדולים. תראי את המהפכה הצרפתית. ״