את השיר שבחרתי לסופשבוע זה פגשתי על כריכת ספרה של המשוררת הפולנייה, זוכת פרס נובל לספרות, ויסלבה שימברוסקה.(״רגע״ הוצאת כרמל)
הנה הוא:
הומור וחמלה
״הוּמוֹר וְחֶמְלָה- זוּג מֵהַשָּׁמַיִם
הוּא לֹא בּוֹגֵד בָּהּ, הִיא נֶאֱמָנָה לוֹ
אוֹהֲבִים לְבַלּוֹת בְּצַוְתָּא, אָז הֵם מְאֻשָּׁרִים.
לָהּ יֵשׁ קְבִיעוּת, לוֹ רַק עֲבוֹדָה זְמַנִּית,
אֲבָל לְעִתִּים הוּא מַרְוִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנָּה.
כְּשֶׁהֵם נֶאֱלָצִים לְהִפָּרֵד
– שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתָם- לִזְמַן אָרֹךְ,
הָעוֹלָם הוֹפֵךְ מִיָּד לְבַל יְתֹאַר.״
נכון שהוא מקסים? ונדמה לי שיותר מכל הוא עצמו כתוב בהומור וחמלה.
קראתי אותו ופתאום חשבתי שאמנם הוא נכתב בפולין(ותורגם על ידי דויד וינפלד) אבל הוא ממש מתאים למצבנו במדינה רבת האתגרים שלנו, שלא לומר, רבת קצות העצבים החשופים, שילוב של הומור וחמלה מאפשרים לשאת את המצב, לזכור שלא כל האמת מצויה בפנינו, להביט בעצמנו בספקנות בריאה ולא בידענות צדקנית נפוחה, ולהתפלל ששני אלה הומור וחמלה ירבו, אנחנו זקוקים להם כאן.
בתמונה- צילום שמשלב גם הוא הומור וחמלה
