״הפרשה המסתורית בסטיילס״, ספרה של אגתה כריסטי, הוא הראשון בו היא מציגה בפני הקוראים את הבלש הבלגי הידוע, הרקול פוארו.
הוא יצא לאור בתרגום מחודש של מיכל אלפון, לפני כשנה, בהוצאת עם עובד. ראשון בסדרת התרגומים החדשה של כריסטי.
לפני הכל מילה על העטיפה
את כל העטיפות בסדרה, עיצבה דורית שרפשטיין, ולטעמי עשתה עבודה נהדרת.
כל העטיפות בעלות קו נקי ואסתטי, מזמן, מסקרן ולא מעמיס.
העיצוב משקף מצד אחד את היותו של הספר מחודש, ומצד שני תמיד מעביר משהו מרוח התקופה, כמו גם מרוח הספר.
יחד עם זאת, את הבקבוק המופיע בעטיפה ניתן להבין רק בדיעבד, לאחר קריאת הספר. בכך הולמת העטיפה את הסוגה הבלשית בכלל וזו של כריסטי בפרט.
מעט על העלילה של ״הפרשה המסתורית בסטיילס״ ללא ספוילר כמובן
אמילי אינגלתרופ, בעלת אחוזת סטיילס נרצחת במיטתה.
הרקול פוארו, הבלש הבלגי שנמצא באיזור במקרה( הוא תמיד נמצא במקרה) נקרא לפענח את הרצח.
כמו תמיד כל אחת מהדמויות בספר חשודה, פרט לנרצחת עצמה.
כמו תמיד אצל כריסטי, אסור להאמין לאף אחד, הכל אפשרי וכלום לא מובן מאליו.
כמו תמיד הספר מסתיים כאשר הרקול פוארו מכנס יחד את כל הדמויות, מאשים אותן בזו אחר זו, רק כדי להפריך את אשמתן מיד לאחר מכן ולגלות לבסוף מיהו הרוצח האמיתי.
מעט על אגתה כריסטי
לא מעטים האנשים אשר אינם נהנים מספרי מתח לרוב ובכל זאת נהנים לקרוא את כריסטי.
אחת הסיבות לכך היא הדרך בה היא בונה את הדמויות שלה. בניגוד לרומנים אחרים, לא נוצר קשר רגשי עם הדמויות, אבל אנחנו מכירים אותן לפרטי פרטים, ויכולים לדמיין אותן, את קולן, את המראה שלהן כמובן.
אנחנו יכולים להשתתף במשחק שאומר ״הוא? אין מצב, הוא לא מסוגל להיות רוצח״ רק כדי לגלות אחר כך שטעינו, ומה שהטעה אותנו, כפי שבוודאי היה מעיד פוארו, הוא שהלכנו על פי תחושות ולא על פי הראיות.
תחושות ששתלה בתוכנו כריסטי.
בסופו של הספר ישנה אחרית דבר מאת דרור משעני( ובהזדמנות זו- אנא ממך, מחכים להמשך סדרת ״אברם אברם״) שמרחיב על היחודיות של כריסטי, הביקורת שקיימת כנגדה וכתב ההגנה שלו לביקורת זו.
אני ממליצה לקרוא גם את אחרית הדבר, היא מעניינת לא פחות מהסיפור.
על הרקול פוארו
כאמור זהו הספר בו נולדה דמותו של פוארו. חוקר לשעבר במשטרת בלגיה.
״פוארו היה ברנשון בעל מראה בלתי רגיל. גובהו לא עלה בהרבה על מטר ושישים, אך הוא התהלך בהדרת כבוד. ראשו היה בצורת ביצה מושלמת ותמיד נטה מעט על צדו. שפמו היה צבאי ונוקשה מאוד. הופעתו היתה מסודרת להפליא; סבורני שגרגיר אבק היה מכאיב לו יותר מפצע ירי.״
פוארו הוא איש יהיר, מצחיק, לא מפסיק להפתיע. הנה כמה ציטוטים שמעידים על גישתו:
״תמיד מן התבונה לחשוד בכל אדם עד שהצלחת להוכיח על פי חוקי ההגיון ולשביעות רצונך את חפותו.״
זו כמובן לא גישה שאני ממליצה לאמץ לחיים, אבל בפתרון תעלומות, בעיקר אצל כריסטי זו הדרך הנכונה.
״ ׳כל רוצח הוא מן הסתם חבר ותיק של מישהו׳, העיר פוארו כמתפלסף. ׳אסור לערבב הגיון ורגש׳.״
הציטוט שמעיד עליו יותר מכל בעיניי הוא מפי ידידו הייסטינגס:
״לפעמים אני בטוח שהוא משוגע על כל הראש, אבל בדיוק כשהטירוף מגיע לשיאו מתברר לי שיש שיטה בשיגעון הזה.״
על התרגום של מיכל אלפון
כמו בספרים האחרים בסדרה, גם כאן התרגום של מיכל אלפון קולח וצלול. מצליח הן להנגיש את כריסטי לקורא בן ימינו והן לשמר את רוח התקופה.
בין היתר היא עושה זאת על ידי שימוש ממונן היטב במילים כמו פכסמים (צנימים)
