״חפשי עיניים טובות״, ספרה של נעמה מוזס, הוא לא מותחן או ספר בלשי, ובכל זאת קראתי אותו במתח,
הפכתי אחר דף בציפייה דרוכה לדעת מה יקרה בשלב הבא, מה יעשו הדמויות.
מייד אספר לכם מה הסיבות לכך, אך ראשית –
מעט על העלילה של ״חפשי עיניים טובות״ ללא ספוילר:
איילת היא פסיכולוגית חינוכית, אם לשני ילדים צעירים, ונשואה למיכאל.
השניים עומדים לפני רילוקיישן לציריך, שם עתיד מיכאל לקבל משרה עליה הוא חולם זמן רב.
הסיפור מתחיל ביום אחד בו היא ממהרת לאסוף את בנה הצעיר ונוהגת אל הגן במסלול הקבוע.
דקה לפני שהיא מגיעה מגיח מולה נער רכוב על קורקינט חשמלי, בניגוד לכיוון, ללא קסדה.
מה יקרה, או עלול היה לקרות?
איך תשפיע הדקה הזו ומה שקרה או לא קרה בה על חייה של איילת?
מה יהיו ההשלכות על חיי משפחתה ומשפחתו של הנער?
מה הסודות שכל אחד מבני הזוג מסתיר? אילו פצעים כל אחד מהם סוחב מעברו, כיצד הם מנהלים את חייהם בהווה?
"חפשי עיניים טובות״ הוא אימון טוב בחמלה ובריבוי זוויות ראיה, גם בזכות הסיפור אותו מספרת נעמה מוזס,
אבל בעיקר בזכות הדרך בה היא מספרת, ולצערי אני לא יכולה להרחיב מחשש ספוילר.
מדוע קראתי אותו בדריכות?
ראשית – לאורך כל הספר יש דברים שהקוראים יודעים ונסתרים מעיני הדמויות.
שנית – הדמויות שנעמה מוזס משרטטת הן עגולות ואנושיות, ולכן אכפת לי מהן.
אני רוצה לדעת מה יקרה להן, כיצד יפעלו.
אני תוהה מה הייתי עושה במקומן.
המצבים שנעמה מוזס יוצקת לתוך העלילה, בחלקם לפחות, מוכרים מאוד.
לכן קל להזדהות ולתהות מה היה קורה אם זה היה קורה לנו.
אלו מצבים מבהילים, וכמה טוב לנשום ולהירגע- זה לא קרה לנו. זה רק סיפור.
קוראים לזה קתרזיס.
סיבה נוספת היא הפרקים הקצרים ששומרים על קצב קריאה מהיר.(זה רק אחד הסימנים לעבודה הטובה של עורכת הספר, אורית צמח)
עוד תורמים לחיוּת הטקסט הדיאלוגים ותיאור הסצנות כך שהוא מתורגם בראש הקורא כסרט, כך למשל ההתרחשות בפינת הקפה במשרד של מיכאל.
איך החיים יכולים להתהפך בשנייה אחת, או כמו שאיילת אומרת זאת החיים הם כמו משחק דוקים, תזוזה קלה אחת והכל יכול להתהפך והפסדנו במשחק. איך סוד אחד גורר אחר וכמה קל להישאב למערבולת של הסתרות.
מה אנחנו רוצים מבני הזוג שלנו, ומה אנחנו צריכים מהם והאם זו אותה שאלה?
"חפשי עיניים טובות" שזור סימני ישראליות כמו ביסלי בטעם פלאפל וקמפינג בכינרת, ושזור פניני תובנות יפות כמו:
“המרדף אחר האושר מותיר אותנו בכל פעם מאושרים פחות”
“ואולי זה לא משנה מה אומרים, אלא איך גורמים לזה שמולנו להרגיש”
"חפשי עיניים טובות"- חפשו אותו.
