״מכתבים אל סופר צעיר״, ספרו החדש של קולום מק׳קאן נכתב בהשראת חיבורו של המשורר הידוע רילקה ״מכתבים אל משורר צעיר״, אשר נכתב לפני למעלה ממאה שנים.
קולום מק׳קאן הוא סופר ידוע ובנוסף מנחה סדנאות הכתיבה. על ספרו הקודם ״לחצות אוקיינוס״ כתבתי כאן
בספר זה הוא ריכז עצות לכותבים, כפי שהוא עצמו מגדיר: ״עצות מעשיות ופילוסופיות״
״הספר הזה הוא לא ״מדריך כתיבה״ , ואני מקווה שגם לא אוסף אמירות נבובות. הוא דומה יותר ללחישה על האוזן בעת טיול בפארק, עוד משהו שאני אוהב לעשות עם הסטודנטים שלי מדי פעם. בעיני רוחי הוא מילה באוזנו של סופר צעיר, אם כי נראה לי שהוא יכול להיות סדרת מכתבים אל כל סופר, בהחלט גם אל עצמי.״
בהיותי כותבת צעירה( מבחינת הניסיון יותר מאשר גיל…) שמחתי מאוד כשהגיע אלי, בעיקר לאור העובדה שהגיע בתקופה של קושי מסוים בכתיבה.
סיימתי לקרוא אותו תוך כמה שעות מאחר והוא קריא מאוד, קליל ומושך להמשיך לקרוא בו.
בעיניי הוא ממתק מחזק. כן, בניגוד לתזונה, כאן יש דבר כזה.
הוא לא מחליף סדנאות כתיבה(וגם לא מתיימר לכך) ובוודאי לא מחליף את הניסיון, אבל יש בו לא מעט עצות טובות, והרבה עידוד.
כל פרק נפתח בציטוט, ועוסק בסוגיה אחרת מתחום הכתיבה.
הנה כמה מהסוגיות בהן עוסק ״מכתבים אל סופר צעיר״:
כללים בכתיבה( כולל את העובדה שכללים נועדו להפר אותם), דמויות, מבנה, קלישאות ואמת, האם כדאי לקרוא בזמן שכותבים? ועוד ועוד.
אחד הדברים המעניינים בספר הזה קשור דווקא לתרגום. הוא נכתב במקור באנגלית ותורגם לעברית על ידי עידית שורר.
את הפניות של מק׳קאן לקורא/ת תרגמה עידית שורר בלשון זכר ונקבה לסירוגין. בניגוד לספר אחר בו נקטו דרך זו, כאן התוצאה אינה מעצבנת כלל, כנראה כי לרוב בכל פרק ישנה הצמדות לאחת משתי האפשרויות, וגם בפרקים המעטים בהם יש דילוג מזכר לנקבה הוא נעשה בחוכמה ולא בתזזיתיות.
מאחר והנושא סיקרן אותי פניתי להוצאת עם עובד ושאלתי על העניין.
מתבר שלא זו בלבד שההחלטה העקרונית לפנות גם לזכר וגם לנקבה היא מוסכמה מקובלת בימינו, אלא גם מק׳קאן עצמו בכתיבתו המקורית, כאשר הוא משתמש בגוף שלישי הוא משתמש בHE וSHE לסרוגין.
כאמור, התוצאה המתקבלת בהחלט קולחת ואף נעימה.
ואם תהיתם מדוע הספר נקרא מכתבים אל סופר צעיר ולא מכתבים אל סופר/ת צעיר/ה, הרי שההסבר כמובן הוא הדהוד חיבורו הידוע של רילקה.
הנה כמה ציטוטים נוספים מתוך ״מכתבים אל סופר צעיר״:
״השפה היא נשק רב -עוצמה. היא חייבת להיות מורכבת, מרובדת, אפילו מתסכלת. היא חייבת להיות מורגשת. היא יכולה להיות מדהימה או מתמיהה. עליה לומר את הדברים שידענו אך טרם ירדנו לעומקם. עליה לעורר בנו ספקות. עליה לאפשר לנו להנהן.״
״היה מצלמה. תן לנו מראה עיניים בשפה. אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו שם. צבעים, צלילים, מראות. קח אותנו אל דופק הרגע.״
״אחת התחבולות המוצלחות היא לחשוב שיש בידך כמה עדשות חליפיות. היה עין דג. זווית רחבה. טלפוטו. קרב. הרחק. עוות. חדד. חלק. דמיין שאתה נמצא ממש בתוך המצלמה. חפש את המילים שהן עדשה וצמצם גם יחד. אלה עיני רוחך.״
שלושה ספרים מעודדי כתיבה נוספים שמאוד אהבתי
הזכות לכתוב/ ג׳וליה קמרון
עצם הכתיבה/ נטלי גולדברג
ציפור ציפור/ אן למוט.
שני הראשונים מעולים בשחרור חסמי יצירתיות באשר הם.
״ציפור ציפור״ הוא הנפלא בכולם! הוא משלב גם עצות מאוד מאוד פרקטיות, הפרקטי מכל הספרים שקראתי, וגם רוח טובה ותחזוק האמונה והמון שיעורים שלא קשורים רק לכתיבה , אלא לחיים.
למעשה שמו המשני של הספר הוא ״הכתיבה והחיים- הוראות הפעלה״
העותק שלי משובץ במראי מקום ואני חוזרת אליו שוב ושוב. ושוב:)
הוא לא ספר אלא חברה טובה.
לסיום הנה סרטון של הרצאת טד מופלאה של אן למוט, מחברת ״ציפור ציפור״. רוב ההרצאה מדברת על החיים, כך שגם אם אינכם כותבים, תנו לעצמכם מתנה וצפו ב15 דקות אלו.
