"אבא ואמא יושבים על קוצים"

אחת הסיבות לזה שאני אוהבת ספרי ילדים, היא החגיגה שהם מאפשרים במפגש עם ילדים.

השילוב של טקסט ואיורים , החיבור בין מה שנאמר בטקסט ומה שנרמז באיור, הפערים שמאפשרים השלמות בעזרת הדמיון ו/או ניסיון החיים.

הכתיבה של צח פלדמן והאיורים של ולדיק סנדלר יצרו ביחד חגיגה של ממש ושמה "אבא ואמא יושבים על קוצים" שיצא בהוצאת רימונים וידיעות ספרים.

כמו בספרם הקודם "אבא ואמא יוצאים מהכלים" גם כאן מדובר בספר שמפגיש את הקוראים בצורה משעשעת עם פתגמים וניבים.

רגע של נוסטלגיה, כשהייתי בתיכון למדנו בשיעורי אנגלית מאמר משעשע בשם " my secret world of Idioms"  העובדה שאני זוכרת את שם המאמר וגם את תוכנו למרות שעברו מאז עשרות שנים, קשורה לכך שהוא עשה בדיוק מה שצח פלדמן עושה- הפגיש אותנו עם ניבים, עם הדרך בה ילדים מפרשים את הניב ולבסוף עם ההסבר האמיתי.עד היום אני זוכרת את הילד תוהה מי מגיע בסביבות השעה חמש למשרד, קושר את אביו ומשחרר כעבור שעתיים( לאחר שהאב התקשר לא פעם לומר שהוא מאחר הביתה כי : "i'm all tied up")

פתגמים וניבים מאפשרים משתמשים במטפורות, הם ציוריים ותמיד הכוונה האמיתית של צירופי הלשון שונה לחלוטין מהפירוש המילולי.

זו הסיבה לכך שכאשר אבא מתרגז על שכנו ו "עוד שניה מתפוצץ"  בנו תוהה ודואג:

"אבא, רק בלונים מתפוצצים, ואתה בכלל לא בלון!

אני רוצה שתישאר אבא, ולא תעוף לי מהחלון"

 ואמא ממהרת להרגיע:

"כשמישהו עומד להתפוצץ- כנראה הוא כועס במיוחד."

כך בנוי הספר כולו מסיטואציות בהן המבוגר משתמש בצורה טבעית בניב, הילד מדמיין את פירושו הציורי של הביטוי, (במקום הזה בדיוק נוצרים גם  ההומור וגם ההבנה שבשפה יש יותר מרובד אחד) ואחר כך המבוגר מסביר.

אל דאגה לא מדובר בספר לימוד. מדובר בספר מצחיק, מהנה מגילאי ארבע ומעלה(כולל 84) ספר שנותן כבוד הן לילד והן לשפה העברית.

האיורים מקסימים ומלאי הומור, כך למשל נראה מי שקופץ מעל לפופיק,

 וכך נראה האב ההיסטרי לאחר שבנו נפל מהקורקינט,

לפני שאשתו מרגיעה אותו ומבקשת שיפסיק לעשות מכל זבוב פיל.(זה הזמן להזכיר גם שהספר נקי לחלוטין מסטיגמות ושאר עוולות מגדריות, וזה תמיד משמח, במיוחד בספרי ילדים)

הספר נותן מקום של כבוד גם לביטויים של סלנג, מתוך הבנה ששפה היא דבר חי ודינמי ויש מקום להתחדשות.

כך למשל הסבתא אומרת לנכדה שהיא חולה עליו, ומיד אחר כך קוראת לו "חיים שלי, דבש" ובסוף הספר הילד מסביר להוריו כמה ביטויים בהם הוא שולט כמו מבסוט טילים.

למי מתאים הספר?

לכל מי שעבר את גיל ארבע(אולי אפילו שלוש, תלוי כמובן בילד), לכל מי שאוהב לצחוק ולדמיין, ואוהב את השפה העברית, לגננות ומורות שיכולות ליצור פסטיבל שלם של פתגמים ואפילו לשתף את ההורים בחגיגה.

הנה כמה רעיונות לפעילויות :

*אפשר לעצור בכל ביטוי לפני החלק של ההסבר ולשאול את הילד אם הוא מכיר, אם כן הוא יכול להסביר, אם לא, אפשר להציע לו לדמיין ולשער למה הכוונה ואחר כך להמשיך בקריאה . רק , אנא מכם, אל תהפכו את המשחק למבחן. אין כאן נכון או לא נכון, זה המקום לעודד חשיבה יצירתית ועושר של הדמיון.

*אפשר לתת לכל ילד לבחור פתגם(לא בהכרח מתוך הספר הזה) ולצייר על דף אחד איך אפשר לדמיין אותו ובדף אחר לכתוב (או להכתיב למבוגר) את הפירוש האמיתי.

*אם מדובר בגן/כיתה אפשר לתלות על קירות הכיתה את הניבון המצויר המקסים שייווצר.

*אפשר להכריז על שבוע/חודש הפתגמים, ובכל יום ילד אחר(או זוג ילדים)  ילמד את הכיתה פתגם בדרך יצירתית

*בסוף החודש אפשר להזמין את ההורים(או להשאיר אותם בבית ולחגוג בלעדיהם) לחגיגת הפתגמים, בה הילדים ימחיזו את הספר, יחודו חידות ועוד ככל העולה על דמיונם.

מה אומר ומה אגיד? אני מבסוטית טילים מהספר המגניב הזה, ובמילים אחרות:

מומלץ, מומלץ,מומלץ!