הדבר הראשון ששבה את ליבי בספר ״חטפן הספרים״ (הוצאת כנפיים) הוא כמובן הכריכה שלו, שממש עשתה לי חשק להיכנס לתוכו, אז תארו לכם איך יתלהב ילד צעיר שיראה אותה.את הספר כתבה הלן דוקרטי ואייר תומס דוקרטי. תרגמה לעברית גליה אלוני דגן( ועוד נגיע לחלקה החשוב בספר)
הסיפור מתחיל בלילה אחד שבו בכל הבתים יושבים ילדים והורים וקוראים כרגיל סיפור לפני השינה. (הילדים במקרה הזה הם בעלי חיים) אלא שבאותו לילה מכל הבתים נעלמים לפתע הספרים.
הארנבת אלייזה בראון מחליטה לעקוב ולפתור את התעלומה.
כשהיא מוצאת את האשם- חטפן ספרים. מתברר שהוא יצור בודד שאין מי שיקרא באזניו לפני השינה.
מכאן עובר מסר חשוב לילדים- הבנה למניע של החטפן, חמלה כלפיו ומציאת פתרון עבורו, ויחד עם זאת עליו לתקן את שעשה ולהחזיר את כל הספרים למקומם.
האיורים בספר מרהיבים ורק הם לבדם יכולים לספק הנאה של שעות לילדים צעירים.
תראו למשל את האיור הזה:
הטקסט אומר:
״בכל הבתים
בשכונה הקטנה
קראו אז סיפור
לפני השינה״
והאיור מציג את ״שכונת״ בעלי החיים ואת המשפחות הקוראות, בתוך ועל גזעי העצים.
את האיור הבא אהבתי במיוחד, תחליף פמינסטי לנסיכה על העדשה
כאמור את הספר תרגמה גליה אלוני דגן ומגיעות לה מילות שבח רבות. אומנות התרגום בספרי ילדים היא מאתגרת במיוחד, בנוסף לתוכן יש להתאים את המשלב הלשוני כך שישמור על התאמה הן לטקסט המקורי והן לשפת המקום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בספר מחורז.
בכריכה האחורית מצוטט הסופר ומאייר בריאן סלזניק:
״ נפלא! ספר שחייבים לקרוא בקול!״
ואכן גם בתרגום הסיפור קולח ושומר על חריזה שאינה מאולצת ומקצב שירי.
הסיפור מאפשר העשרה שפתית בדרך הכי טבעית לילדים. הנה למשל כמה מילים מהספר: מרפרף, נבוך,השיב, נדהם. את כולן יכול הילד להבין מתוך ההקשר בסיפור.
הכי חשוב- הספר הזה יזכיר לכם ההורים, כמה קסומה השעה הזו של ״סיפור לפני שינה״.
