הבית לאוהבי המילה הכתובה

"איפה את בקיץ" ספרה של נטע חוטר מומלץ בחום בכל העונות

"איפה את בקיץ"
"איפה את בקיץ" ספרה של נטע חוטר מומלץ בחום בכל העונות
"איפה את בקיץ" הוא ספר סוחף מבריק ושופע שנינות, ועם זאת הוא נוגע בנושאים רציניים, כואבים ועמוקים.

"איפה את בקיץ" הוא ספרה  השלישי של נטע חוטר.  אהבתי מאוד את ספרה הקודם "ברוכה הבאה לחיים שלך" .

את ההמלצה שלי עליו סיימתי בהבטחה לעצמי לקרוא גם את ספרה הבא. קיימתי את ההבטחה וכמה שאני שמחה על כך!

"איפה את בקיץ" הוא ספר סוחף מבריק ושופע שנינות, ועם זאת הוא נוגע בנושאים רציניים, כואבים ועמוקים.

מעט על העלילה של "איפה את בקיץ" ללא ספוילר

זוהרה, בת ארבעים. שום דבר לא מצליח לה בחיים. היא מנהלת מלחמת גירושים במרכזה משמורת הפוכה על כלב. למה הפוכה? המנצח בקרב הוא מי שלא מקבל את הכלב.

היא מנהלת חנות ספרים משומשים. יש בחנות שפע ספרים, אבק רב וקרוב לאפס לקוחות.

אין לה זוגיות. יש לה רק חברה אחת.

כשנדמה שאין לה לאן להידרדר היא מאבדת את המפתח לדירתה, דופקת על דלתה של השכנה, כאן נולד קשר מפתיע.  הפתעה נוספת- גופה מתגלה בבניין.

 

על הכתיבה של נטע חוטר בספר "איפה את בקיץ"

"איפה את בקיץ" הוא בין היתר ספר מצחיק ממש. ההומור של נטע רוטר אינטליגנטי. היא לא לוחצת בכוח על דוושת ההצחקה. למעשה היא לא לוחצת בכוח על שום דוושה.

היא סומכת על הקוראים שלה. השנינות שלה היא נון שלנטית.

בסדנאות הכתיבה שאני מנחה, אני נוהגת להשוות את השימוש המוגזם באמצעים אמנותיים, לגברת שעונדת על עצמה את כל התכשיטים שיש בביתה כדי להתרברב בהם.

גם אם כל תכשיט בפני עצמו יפה ונעים לעין התוצאה מההגזמה מכוערת וגורמת לבלגן בעיניים.

כאמור נטע חוטר לא מתרברבת כאומרת "תראו אילו יכולות כתיבה יש לי". להיפך – ההברקות הן בדיוק במינון הנכון כדי לגרום לתחושת עונג.

"איפה את בקיץ" הוא ספר ארס פואטי.

חלק גדול מהעלילה מתרחש בחנות הספרים. הלקוחה הכמעט יחידה בחנות היא אנה- ילדה בת שלוש עשרה. השתיים מנהלות ביניהן שיחות על ספרים.

אני לא יודעת מדוע בחרה הסופרת לקרוא לדמות אנה, אבל לי היא הזכירה את הדמות מהספר "מר אל כאן אנה". בשני המקרים מדובר בילדה חכמה מאוד שנכנסת ללב. ללב הדמות האחרת(פין/זוהרה) וגם ללב הקוראים.

שמות רבים מאד מהפרקים הם שמות/אזכורים של ספרים: "נשים קטנות" "וארון הבגדים" "קיץ מסוכן בעמק המומינים." " חוות הקסמים" "תפו ופוזה" " סוד הגן הנעלם" ועוד.

גם בתוך הפרקים עצמם  מבליחים מדי פעם אזכורים כאלה. נטע חוטר יוצרת מעין משחק עם הקוראים. היא מפזרת רמזים כמו פירורי הממתקים של עמי ותמי ואנחנו מלקטים אותם.

אחד האזכורים שהצחיקו אותי הוא כשאחת הדמויות אומרת: "ברוכה הבאה לחיים שלך" והמשפט הזה הוא שמו של ספרה הקודם של נטע חוטר.

הנה דוגמה אחת:

" 'אני לא אוהבת את הספר הזה', שינתה נושא. גם זוהרה לא סבלה את רואלד דאל, ובכל זאת שאלה למה.

'כי זה מלחיץ, הם גרים בתוך האפרסק ובעצם אוכלים את הבית שלהם מבפנים.'

'תראי את רוב האנשים הבית אוכל מבפנים.'"

 

על מה הספר "איפה את הקיץ"

בתוך המעטפת הקלילה ושנונה נוגעת נטע רוטר בנושאים עמוקים, רציניים וחלקם כואבים. למשל:

אחווה נשית, קשר בין אימהות ובנות, מהי זוגיות טובה, מדוע הבחירה לחיות חיים ללא זוגיות או בלי ללדת נחשבת לא לגיטימית, הפלות, גירושים, עד כמה יש לנו שליטה בחיינו, פגיעות מיניות, נקמה.

הנה דוגמה לתובנה נכונה ועמוקה ששמה נטע רוטר בפי אחת הדמויות, ושתלה אותה בטבעיות בין הדיאלוגים השנונים וסיפור התעלומה:

 

"כשאת מרשה לעצמך לספוג יחס, לספוג דברים, את מרשה לילדה שלך לספוג אותם. זה אף פעם לא בנפרד."

 

במהלך הקריאה של "איפה את בקיץ" חייכתי, צחקתי, דמעתי, הנהנתי בהסכמה.

נטע רוטר מוכיחה שספרות טובה נובעת מ"איך" הרבה יותר מאשר מ"מה"

 

אני מחכה לספר הבא שלה.

 

 

 

פוסטים באותו נושא

מעוניינים להישאר מעודכנים ?

הירשמו לניוזלטר שלי:

וקבלו מידע על מאמרים ועדכונים חדשים