כשמגיעה אלי הפתעה מבטיחה בדמותו של ספר הילדים, "בוקר טוב גדליהו" שכתבה שלומית כהן אסיף, ואייר יוסי אבולעפיה,( הוצאת עם עובד) אני מאושרת כילדה בחנות ממתקים.
משהה אותו על השולחן מבלי לפתוח, רק נהנית בשלב זה מהכריכה.
יסלחו לי הפעם, חבריי הטבעוניים, תראו את התרנגול , עומד על אדן החלון, וממש אפשר לראות את הקול היוצא מגרונו, אל עבר האדון (מאוחר יותר יתברר כי זה הוא מר גדליהו) שיושב ואוכל ביצה. תראו את ההתאמה בין צורת הכרבולת לצורת הקליפה של הביצה.
מר גדליהו נראה דשן במיוחד, ואפילו מדושן עונג.
ההופעה הראשונה של ההומור בספר מתחילה כבר בשם הספר:"בוקר טוב גדליהו" על משקל הביטוי " בוקר טוב אליהו"
בשלב זה אני כבר סקרנית ומתחילה לקרוא את הספר.
מר גדליהו הוא חנווני, בעל מכולת של פעם, הממוקמת בין נעלי ברכיהו לחנות של צדקיהו.
בחירת השמות תורמת בעיניי הן לתחושה של מעבר בזמן לתקופה שאלה היו שמות נפוצים( ואני לא מתכוונת כמובן לתקופת הנביאים) והן להומור שקורץ למבוגר שקורא את הספר לילד. קריצה נוספת למבוגרים נמצאת במשחק המילים, כאשר העז פונה בכעס אל גדליהו ושואלת : "אדון, איך אתה מֵ … מֵעֵז"
הסיפור מתרחש בזמן שמר גדליהו מנמנם בחנותו הריקה וחולם, עד שמגיע ילד מתוק בשם מיכאל, יחד עם אמו לקנות מצרכים עבור עוגת יום ההולדת שלו.
שימו לב איזו תפיסה מדויקת של החוויה הילדית יש לשלומית כהן, כשהיא שמה בפיו של מיכאל את המשפט הבא: "הלכתי לישון בן ארבע והתעוררתי בן חמש."
הסיפור כולו כתוב בחרוזים, כדרכה של שלומית כהן אסיף הוא קולח, והמשלב הלשוני הגבוה מאפשר ספיגה של אוצר מילים רב ומגוון.
רוצים דוגמא ? בבקשה הנה כמה מהאוצרות הלשוניים הממתינים בספר: משק כנפיים, פועה, נחוץ, מפציר" ויש עוד בשפע.
כמובן שאין צורך, ואפילו לא כדאי, להפוך את הקריאה המשותפת לשיעור לשון, רוב הלמידה של הילדים נעשית באופן בלתי מודע, הבנה מתוך ההקשר.
יחד עם זאת , הנה דוגמא עליה הייתי מתעכבת, בעיקר אם מדובר בתלמידי כיתה א-ב:
"הייתה פה תרנגולת במגפים,
עכשיו אַיִן"
המשפט הזה מזמן שיחה על המילה הפחות מוכרת מ אֵין , ועל ההבדל בין אַיִן ל עין, מבחינת הכתיב.
נחזור לחלק הבלתי מילולי. האיורים של יוסי אבולעפיה הם תמיד מקור של הנאה צרופה. כך גם הפעם.
הם תורמים את חלקם להומור שבספר. הנה למשל, תראו את הדמות השמאלית, בין הביצים, לא מזכירה לכם את שרוליק של דוש?
האיורים מספרים סיפור משלהם, למשל בעמוד הזה:
הילדה שמלטפת אפרוח, בעוד אמה מתמקחת על מחירו, הכלב שחוקר את החרק, הנעל הבודדת על הארגזים והגברת שמציצה מעבר לפינה.
שמתם לב מי הדמות המוכרת על לוח המודעות?
לסיכום, הספר הזה הוא ממתק אמיתי לכל ילד מגיל שלוש ועד מאה ושלוש.
אהבתם את הפוסט? רוצים לקבל את הפוסטים הבאים ישירות למייל שלכם? הזינו את כתובת המייל שלכם לתיבה בצד שמאל למעלה, כמו בתמונה:
עכשיו נותר רק לאשר את מייל ההרשמה שיגיע אליכם.
להמלצות נוספות על ספרי ילדים לחצו כאן
