כראמל – המלצת קריאה על ספרה של מאירה ברנע גולדברג

גילוי נאות- אני אוהבת את מאירה ברנע גולדברג ואת הכתיבה שלה. היא מצחיקה, מלאת שמחת חיים ויחד עם זאת רגישה וחמלתית.

גילוי נאות שני- מלבד הפתיח הזה, כל מילה שכתובה בפוסט הזה, היתה נכתבת גם אילו לא הכרתי את מאירה.

״כראמל״ מוגדר בכריכה כספר לנוער, ואני חושבת שהוא ספר שמתאים לקריאה עצמית מכיתה ג׳ או ד׳ (תלוי ברמת הקריאה) עד גיל 120.

הוא הזכיר לי כמה אהבתי לקרוא בהמשכים באזני התלמידים והילדים הפרטיים שלי, לפעמים הייתי צוחקת תוך כדי הקריאה כפליים, גם בעקבות הטקסט וגם בעקבות הצחוק של הילדים.

אם לצטט את הכתוב בכריכה: ״כראמל הוא החתול הכי מופלא שפגשתם, ואיתו כל סיפור הופך להרפתקה״

מאירה ברנע גולדברג כתבה ספר שכיף לקרוא אותו בכל גיל, ואני די בטוחה שזה מתחיל מההנאה שהיתה לה בזמן הכתיבה.

הכתיבה שלה שנונה ומצחיקה ויחד עם זאת מאפשרת שיחה על ערכים בעקבות הקריאה, ובלי ספוילר רק אגלה לכם שהיא מזמנת דיון על מה הופך בני אדם לרעים/ טובים? וכל כוחה של חמלה וכוחה של סלחנות.

ההכרות העמוקה שיש לכותבת עם ספרים רבים בא לידי ביטוי ב״כראמל״ ומוסיף רובד לספר, שמאפשר גם הוא שיחה ו״מסלולים ספרותיים״ עם הילדים.

כך למשל כשקראתי אותו נזכרתי בחתול במגפיים, ובחתול תעלול, למרות שכראמל שונה מהם.

הסיפור של ג׳יין והמנהלת המטורללת מוביל במסלול חדש אל ״מטילדה״ של רואלד דאל, ואת ״פוליאנה״ אלינור ה. פורטר

צמד האחים של רובי מזכיר בחלק מהזמן את האחיות הרעות של סינדרלה.

ועם כל זאת ״ כראמל״ הוא כראמל, ספר מקורי, העומד בזכות עצמו, עם טביעת אצבע יחודית של הכותבת.

הערה חשובה- לא פעם ספרים הומוריסטיים, מקריבים את העלילה על מזבח ההומור ומה שנוצר הוא רצף קטעים מצחיקים. ״כראמל״ לא נופל למלכודת הזו, העלילה זורמת בטבעיות, ומשלבת בתוכה לצד ההומור גם חוכמה וחום אנושיים(או חתוליים תלוי את מי שואלים)

והנה דוגמא למשפט נהדר מהספר:

״גם חתול טיפש יודע שכישלון הוא הצלחה, אם לומדים ממנו משהו״

לסיכום- עונג של ספר לילדים גדולים ולילדים גדולים יותר.