בחצות וחצי הרגשתי את השינה מגיעה, פיהוקים בשרשרת ועיניים שנעצמות הן סימן שהיא מגיעה נכון?
מייד סגרתי את האייפד עצמתי את העיניים ו-
לקראת שתיים לפנות בוקר סוף הבנתי למה קוראים לדבר המעצבן הזה נדודי שינה.
הנה היא הגברת שינה מסתכלת עלי ואמרת לעצמה : ממממ, לא, אני נודדת הלאה מכאן.
לא עזר כלום -קראתי לה ספרים, ספרתי כבשים, ניסיתי את תרפיית הנשימות, דמיון מודרך.
כלום!
בזמן שחיכיתי שתסיים את מסע הנדודים שלה נזכרתי בספר ״ כשהכבשים הלכו לישון״ שכתבה לורה נומרוף
גם אם הילדים שלכם שייכים למסלול מיטיבי שינה כדאי לכם לקרוא אותו יחד איתם.
למה?
קודם כל האיורים הקסומים של דיוויד מקפייל
תראו למשל את זה.
או זה
הספר שייך לספרים שכיף לקרוא אותם בקול , כפי שמובטח בכריכה האחורית זהו סיפור מתנגן.
החריזה ,המקצב והמצלול מנגנים לנו את הסיפור.
הספר נכתב במקור באנגלית , לכן כששמתי לב שאני נהנית מהשפה העשירה והחריזה הלא מאולצת ניגשתי לבדוק מי תרגם אותו.
אההה אמרתי לעצמי, מה הפלא שאני נהנית גם מהתרגום הקולח? לאה נאור היא המתרגמת.
יש בסיפור משחקי מילים שהקטנטנים יהנו מהם. למשל:
״ או פרות במרעה
כל היום כירסמווווו,
אך לאור הירח
כולן נרדמווווו״
הספר מזמן שיחה עם הילדים שמובילה למסע ספרותי אחר,
״ במקום הכבשים
נספור איילות
חבוקות הן עוצמות
עיניהן בלילות״
והקטע הזה מרמז כמובן ליצירה המופלאה של לאה גולדברג- מה עושות האיילות?
המסע הספרותי יכול להמשיך גם אל הכבש השישה עשר של יהונתן גפן.
בהמשך אציע כאן ספרי שינה נוספים, בינתיים הגברת שינה הגיעה סוף סוף והחליטה להפסיק את נדודיה ללילה זה.
