"כתב כמויות" הוא מסמך חשוב ביותר שמכינים לפני תחילת שיפוץ בית.
הוא מכיל את סוגי העבודות הדרושות, החומרים והעלויות המתוכננות.
את כל זה אני יודעת רק כי קראתי את ספר הביכורים המקסים של ורד גלאון "כתב כמויות".(הוצאת שְׁתַּיִם)
שלא תתבלבלו, מדובר ברומן מקסים ולא בספר הדרכה מקצועני לשיפוצניקים.
כל המונחים הקשורים לאדריכלות, בתים, שיפוץ הם מטפורה מקורית ומרעננת, ולא מחייבים ידע בתחום העניין הזה.
מעט על העלילה של "כתב כמויות" ללא ספוילר:
יסמין היא אדריכלית המתמחה בשיפוץ בתים.
היא אל הורית, ובה בעת משמשת "אם חלופית" נפלאה לכל אחייניה וילדי חברותיה.
היא רווקה. כנראה מבחירה, אבל העניין הרבה יותר מורכב ומבלבל אפילו לה עצמה.
היא נחשבת ובצדק, לבעלת מקצוע מומחית ואמינה. אחת כזו שניתן לסמוך עליה מכל הבחינות.
אבל היא מיצתה ועייפה ובדיוק כשהיא מחליטה לקחת פסק זמן, מתחילה שרשרת אירועים שמשנה את הכל וגורמת לה לחשוב על הכל מחדש, לבדוק את היסודות של חייה.
על הכתיבה של ורד גלאון.
יש מדדים שונים לספר טוב. עבורי, אחד מהם הוא כאשר אני מתאהבת באחת הדמויות, רוצה שהיא תהיה חברה שלי בחיים האמיתיים, דווקא בגלל שהיא לא מושלמת.
יסמין, הדמות הראשית ב "כתב כמויות" היא בדיוק כזו.
אני לא אל הורית, לא הייתי כזו מעולם ובכל זאת קל לי מאוד לאהוב את יסמין.
אחת הסיבות לכך היא שהיא לא דגלנית של אג'נדה כלשהי. היא מי שהיא, ומה שנכון לה בכל רגע נתון הוא אך ורק זה.
ההצלחה של ורד גלאון ושל מירי רוזובסקי העורכת היא בניקיון של הספר מבחינה זו.
אין אפילו פירור של אג'נדה.
מה יש?
סיפור נהדר שבנוי על יסודות חזקים(עלילה מסקרנת, דמויות אהיבות, מטפורה מקורית מאוד שבה העמיקה ורד גלאון בשדה הסמנטי של בניה ובתים)
על כל אלה נוספים חומרים איכותיים, מבחינת שפה, רבדים ותובנות. והתוצאה היא ספר נהדר ושמו "כתב כמויות"
כאמור, התאהבתי ביסמין, אבל לא רק בה.
דניאל, שלא אספיילר לכם מי הוא, גם אותו אני רוצה כחבר טוב.
גם שאר הדמויות כתובות היטב.
אחד הדברים הנפלאים בספר הוא החד פעמיות.
יסמין לא מזכירה לי אף דמות.
יש לה שפה משלה. כך למשל היא נוהגת לכנות את הלקוחות שלה בראשי תיבות, כך למשל דנה וארי הם דוא"ר.
יסמין היא לא סתם אדריכלית שמבינה בתוכניות. כשהיא מסתכלת על בתים היא רואה את בני האדם. היא נוהגת לשאול את הלקוחות מה הם לובשים כשהם סתם בבית לבד ולא מארחים.
“בשביל לתכנן לכם קופסה מתאימה, אני צריכה ללמוד אתה התנהגויות הרגילות שלכם ביחד ולחוד כי היכרות עם היום־ יום הפשוט מאפשרת לי לפרק מושגים תכנוניים,"
“אני מביטה בכתם כהה בגובה שישים סנטימטר מעל הרצפה בפינה של אחד החדרים לשעבר, יודעת שזה כתם ־ראש של ילד שישן כאן פעם, מדמיינת את הספרים שקרא כשהשעין את הראש על הקיר הזה, את החלומות שחלם כשנרדם.”
ורד גלאון נמנעת באדיקות ממחוזות הפלקט. היא אל הורית, אבל מתפקדת נפלא ובחירה כאם חלופית.
אנשים לא מאמינים לה שזה מבחירה. כדבריה אין לה אג׳נדה מושכלת לזה. היא לא חושבת שהעולם רע מכדי להביא אליו ילדים, היא כן אוהבת ילדים ויודעת שהיא טובה איתם. היא פשוט לא רוצה ילדים משל עצמה. בדקתי את עצמי, גם אני מאמינה לה בראש ועדיין יש חלק שמתקשה להאמין. אפילו שזה לא פוליטיקלי קורקט, וכשכבר הרגשתי לא טוב מול עצמי הגיע המשפט שבו היא מציינת שגם בתוכה יש תמיד קול קטן שתוהה מה לא בסדר איתה.
כך גם עניין הרווקות שלה. לא לגמרי ברור, גם לעצמה, שוב היא נמנעת מהסברים פשטניים. כן הילדות שלה משפיעה.
“כל הלילה בכיתי. לא רציתי להתחתן עם יוחאי. לא רציתי להתחתן עם אף אחד. מעבר לדלת החדר שלי שמעתי את אמא ואבא שוב רבים וטורקים דלתות, שוב פחדתי שאחד מהם ילך ולאי חזור, ושוב דאגתי שאצטרך למצוא דרך להשלים ביניהם.״
בפיסקה אחת מהודקת הילדות שלה ברורה. מספיק שהיא משתמשת במילה שוב, כדי שנבין שזה לא אירוע חד פעמי.
עם זאת ההסבר לרווקות שלה לא פשטני ואולי לא קיים. אולי בעצם זה מה שורד גלאון אומרת-
לא תמיד יש הסבר, לא תמיד צריך הסבר.
כמו שמי שבחר בחיי זוגיות והורות לא תמיד מחפש ומוצא הסבר, כך גם מי שבחר אחרת, לא חייב לתת הסבר, אפילו לעצמו.
ומצד שני מגיע ההסבר העצוב, כשיסמין מבינה שעבורה יש שני מצבים – דריכות או בדידות.
"כתב כמויות" הוא ספר מאוד ישראלי.
לכל אורך הספר יש עיסוק ביחסי ישראלים פלשתינים., מחסומים, פיגועים.
וגם האיזכורים הקטנים הללו-
“הסתובבנו בחנויות של ה"דיזיין סנטר" ברחוב הלח"י כאילו אנחנו אסי עזר ורותם סלע” או אזכורים של ירון לונדון והתוכנית מסיבת גן"
כמו כל ספר טוב, "כתב כמויות" גורם לי להתבונן גם פנימה.
הבחירות של יסמין גורמות לי להבין היטב ולחזק את הבחירות שלי.
זה סיפור על בחירות, שנעשות כל יום מחדש.
זה סיפור על בתים, הבית שבו גדלנו, הבית שאנחנו בוחרים לחיות בו, ואם יש מזל הבית הכי חשוב הוא שלנו בתוך עצמנו.
