ספרי ילדים מומלצים הם לפני הכל ספרים טובים על פי כל קנה מידה ספרותי, בדיוק כמו ספרי מבוגרים.
רק לאחר שצלחו מבחן זה עליהם להתמודד גם עם המאפיינים היחודיים לספרות הילדים.
אחת הדרכים היעילות ביותר לעודד קריאה אצל הילדים, בעיקר בתקופתנו כאשר לספרים יש כל כך הרבה מתחרים על תשומת ליבם של בני הדור הצעיר, היא לנצל כל הזדמנות חגיגית ולרכוש עבורם ספרים כמתנה. וכמובן להקפיד על בחירה של ספרים נהדרים שיגרמו לילדים לרצות בהם שוב ושוב.
הרשימה שלפניכם משלבת את שני האלמנטים האלה ומציעה לכם לתת לילדים ספרים כדמי חנוכה.
מגיל שנתיים
״זה לא ארגז״ מאת אנטואנט פורטיס (הוצאת הכורסא) הוא ספר שהקסם שלו מתחיל כבר בכריכה המאויירת כארגז.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
מגיל שלוש
״בובה תותי״ ספרו של דויד גרוסמן. איורים גלעד סלקטר (הוצאת עם עובד)
לכאורה, זהו ספר על בובה שנשכחה בבית ובובה אחרת שנחמסה על ידי ילדה אחת מידי האחרת.
למעשה, זהו ספר קסום על געגוע ועל חמלה.
באמצעות הספר משרטט גרוסמן את המיית הלב שלנו, לנאיביות, לרצון לסלוח, להושיט יד גם למי שחמס מאיתנו ולהתפייס.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
מעשייה לנר ראשון עדי זליכוב ואביאל בסיל (הוצאת עם עובד)
הוא כבר לא כל כך חדש, וכבר המלצתי עליו לא אחת, אבל באמת שאני לא יכולה שלא להכניס אותו לרשימה, ולא רק כי הוא מתרחש בחג החנוכה.
זהו ספר נפלא עם ניחוח של פעם שמדבר לילדים של היום ולכל המשפחה.
עוד על הסיבות להיותו קסום בעיניי תוכלו לקרוא כאן
״אין שום דרקון בסיפור הזה״ מאת לו קרטר ודבורה אולרייט הוא עונג אמיתי לכל המשפחה. (הוצאת ״הכורסא״. תרגום עטרה אופק)
לכאורה, רק לכאורה, עוד ספר ילדים על דרקון. למעשה מדובר בספר ארס פואטי, רב שכבתי, עם איורים נפלאים, מקצב קולח, ושפה שבו זמנית שומרת על משלב לשוני ספרותי ופונה אל הילדים בגובה העיניים.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
״סיפורו של אביר״ ספרם של הלן ותומס דוקרטי. תרגום גליה אלוני דגן (הוצאת כנפיים)
עוד ספר נהדר על דרקון, אשר שונה לחלוטין מרוב ספרי הדרקונים.
הספר, מבית היוצר של מי שהביאו לנו את ״חטפן הספרים״ הנהדר, מספר על ליאו, אביר אשר מסרב להילחם בדרקונים ומעדיף לקרוא ספרים.
האיורים, כמו בספרם הקודם של הזוג דוקרטי, נהדרים ומשלימים את העלילה.
השפה קולחת, החריזה והמקצב מתנגנים.
מגיל שש ומעלה
״ילדת הפרא״ אמה בארנס. תרגום רונית רוקאס. (הוצאת כנפיים)
כולם מכנים אותה, ובצדק, ״ילדת פרא״ או בקיצור- פרא.
פרא הקטנה, כשמה כן היא. היא לא מפסיקה לעולל תעלולים, להמציא רעיונות מסוכנים ובכלל להוסיף עניין לחיים.
מגיל תשע ומעלה. ללא ניקוד.
״רוניה בת השודד״ אסטריד לינדגרן. תרגום תמר שלמון נסי. (הוצאת עם עובד)
את הספר כתבה הסופרת הזכורה לטוב במיוחד זכות בילבי, ואכן, רוניה היא מעין אחותה הספרותית של בילבי.
אביה הוא מטיס, מנהיג חבורת שודדים. הלילה המאושר ביותר בחייו של מטיס הוא הלילה בו נולדה רוניה, ובזה הוא לא שונה מכל אב רגיל.
רוניה גדלה בשנים הראשונות לחייה בתוך אולם האבן, מאושרת ומוגנת על ידי חבורת השודדים בראשות אביה.
עם הזמן משתכנע אביה, בעזרת אשתו, לוביס, כי עליו לשחרר את בתו ולהניח לה לגדול כשהיא חופשיה לצאת.
אז מתחיל הסיפור להסתבך
מעבר להרפתקאות מה שאהבתי בספר הוא הפמיניזם המהדהד בין דפיו, ממש כמו בבילבי. רוניה היא נערה אמיצה רגישה וחכמה.
כך גם אמה, לוביס. אמנם מנהיג החבורה הוא מטיס, אך מי שקובע באמת את הלך הדברים היא לוביס.
מערכת היחסים בין רוניה לברק שיוויונית ואמינה, לעיתים הם נופלים קורבן לשנאה הקדומה עליהם גדלו, אך הם מצליחים להוציא את עצמם מתוכה ולהתעלות מעליה.
עוד על הספר תוכלו לקרוא כאן
חג חנוכה שמח:)
