״פו הדוב הכי טוב בעולם״ הוא מתנת יום הולדת לציון יום הולדתו של הדוב הכי מקסים בעולם.
לרגל תשעים שנה להולדת הספר הידוע של א״א מילן נכתב במיוחד הספר המיוחד ושמו ״פו הדוב הכי טוב בעולם״
ארבעה סופרי ילדים כתבו כל אחד סיפור אחד בהשראת סיפורי פו הדב.
כל אחד מהסיפורים מתרחש באחת מעונות השנה.
כשהגיע אלי הספר, תהיתי לרגע ואף זקרתי גבה מטפורית. ״סיפורי המשך? מה?״
בערך בעמוד השני הקסם שבה אותי והגבה חזרה למקומה. לאלה מכם שעדיין לא רגועים אצטט את עטרה אופק מתוך דבר המתרגמת (בהמשך אגיע לתרומתה החשובה לספר):
״שומו שמים! מישהו העז לגעת בחלקת פו הקטנה שלהם!חילול הקודש!
יקיריי, מי כמוני מבינה את האהבה הכמעט-קדושה לספרים הקלסיים שגדלנו עליהם; אבל הזמנים משתנים, והספרים הללו שוב אינם מוכרים לדור החדש, אלא לכל היותר בגרסאות מעובדות ומקוצרות, מצויירות או מצולמות.״
בהמשך היא מציינת, שהיוצרים של ספר ההמשך עברו את בדיקתה של ״קרן נכסי פו הדב״ וזכו לביקורות מצוינות וכמו כן, וזו הסיבה הטובה ביותר בעיניי:
״בזכותם אפשר להמשיך להנות גם היום מן ההומור המיוחד של הסופר ובעיקר מהדמויות הנפלאות״
אם כך, הרעיון לספר מצדיק את עצמו. והביצוע?
בהחלט כן. ארבעת הסופרים עמדו באתגר. כל הסיפורים נקראים כאילו נכתבו בספר המקור. הדמויות ממשיכות את האפיונים המוכרים לנו.
פו הטפשון המתוק ביותר בעולם ממשיך להצחיק. כך גם החזרזיר הקטנטן והפחדן, איה העגמומי, ושאר הדמויות.
כאמור, יש בספר סיפור לכל עונה. אני אישית אהבתי יותר מכל את סיפור האביב, אבל קראתי בהנאה רבה את כולם.
האיורים בספר, פרי יצירתו של מרק בורג׳ס, גם הם ברוח האיורים המקוריים.
על השפה ב״פו הדוב הכי טוב בעולם״.
את הספר תרגמה עטרה אופק, שאת מומחיותה ציינתי כבר בעבר. בספר הזה באה לידי ביטוי לא רק המומחיות אלא האמנות של התרגום.
לשמחתי ולזכותה של הוצאת הספרים(דני ספרים) מצוין שמה של המתרגמת בכריכה הקדמית של הספר, ואכן כך ראוי.
לדעתי כך ראוי בכל מקרה של תרגום, בוודאי בספר ילדים, בוודאי ובוודאי בספר הזה.
התרגום שלה הוא בעיניי לא פחות מגאוני.
ידוע שחלק מההומור הנפלא בפו הדוב מבוסס על משחקי מילים וטעויות מילוליות של פו וחבריו, דבר שמהווה אתגר למתרגמים.
עטרה אופק עומדת באתגר בהצטיינות, ואני לא הפסקתי להתמוגג. הנה, קבלו כמה ציטוטים לדוגמא.
לאחר שכריסטופר רובין מרגיע את פו שאין לו כל סיבה לדאוג מדרקונים ״דרקונים הם יצורים אגדיים. או שהם נכחדו בעצם?״
מגיע הקטע הנפלא הזה:
״ואז רץ כריסטופר רובין בחזרה הביתה, תוקף את סבך השיחים בשיסופים ובריטושים מרתיעי-דרקונים, בעוד פו שואל את עצמו איזה מין דרקונים הוא מעדיף, אם עגה-דיאים או שמא דווקא ניק-חדוֿ ומהו בדיוק ההבדל בין השניים״
וכך מסביר את הנכחדים או הניק- חדים ינשוף:
״טוב, בוא נראה. ובכן… אם לפני כן, ככל שמישהו מסוגל לזכור, הוא אכל נקניק אחד; אבל כעת ככל שמישהו מסוגל לאשש, לא נשאר עוד אף נקניק.״
והאגדיים או עגה- דיאים על פי ינשוף:
״באשר ליצורים עגה-דיאים, ובכן… אלה יצורים שמעוררים געגוע ותוגה, למרבה הצער- רוב האנשים היו רוצים שעוד יהיו בסביבה, אם כי איש לא ראה אותם בשום זמן שמישהו מסוגל לזכור.״
וזה העונג החורפי בתרגומה של עטרה אופק:
״הצרה עם שלג,׳ אמר, ׳היא שאתה עלול- אם אתה לא מספיק זהיר- לְהִשָּלֵג בפנים; ואם אתה חיה קטנה מאוד כמו חזרזיר, זה עלול להציק לך ולהבהיל אותך. אז אולי כדאי שאלך ואראה אם חזרזיר באמת נִשְלַג בפנים וזקוק לעזרה כדי לְהִשָּלֵג החוצה.״
אמרתי לכם שהוא גאוני.
והנה לקט מהמילים הנפלאות מתוך אוצר המילים שבספר:
דורש עיון, במלוא עוזו, נוכח לדעת,יגון, עגמומי,פיזז, ספקנות, אפלולית, ויכולתי להמשיך עוד ועוד עם הרשימה.
״פו הדוב הכי טוב בעולם״ הוא תענוג אמיתי לאוהבי השפה העברית וכמובן לאוהביו של פו.
האותיות גדולות והספר מנוקד. בשל המשלב הלשוני הגבוה מתאים הספר לקריאה עצמית מכיתה ג׳ ומעלה.
לקריאה משותפת והאזנה מגיל שש ואולי גם קודם, תלוי בילד.
