״פליאה״הוא ספרה החדש של צרויה שלו, אשר יצא בהוצאת ״כתר״. אני קראתי אותו ב״עברית״.
למרות שלא התחברתי לספריה הראשונים, את ספרה הקודם, ״כאב״ אהבתי מאוד.
גם את ספרה זה, ״פליאה״ גמעתי במהירות.
הן בזכות תוכנו והן בזכות הכתיבה של צרויה שלו – צלולה ועשירה.
מעט על העלילה של ״פליאה״ ללא ספוילר
עטרה ורחל הן שתי נשים שדרכיהן מצטלבות. בתחילה הן אפילו לא יודעות על כך.
רחל נמצאת בערוב ימיה, חברת לח״י לשעבר, אלמנה מבעלה השני.
בנה הבכור מתנכר לה, והצעיר הוא חרדי אשר מנהל איתה שיחות נפש, אך למורת רוחה, הן תמיד מסתיימות בסיפורי רבנים שהיא אינה מבינה.
עטרה היא כבת חמישים. אדריכלית מבוקשת, נשואה לאלכס, סוציולוג שפרש מחיי האקדמיה.
לשניים בן משותף, עדן, אשר משרת בשייטת, ולאחרונה מגלה סימנים המדאיגים את הוריו.
כמו כן, לכל אחד מהשניים יש ילד מנישואיו הראשונים, אשר מסתובב הרחק בעולם.
מה מחבר בין השתיים?
מה רחל יודעת על עטרה?
כיצד המידע הזה ישפוך אור על ילדותה הקשה של עטרה?
אשמה, סודות, בגידות, וכל זה על רקע של היסטוריה דרמטית.
״פליאה״ הוא ספר ישראלי כל כך.
עלילתו נעה בין חיפה לירושלים, בין השנים שקדמו להקמת המדינה, לימינו אנו.
היא נוגעת ביחסים בין יהודים לערבים, בין ימין ושמאל, חילוניים ודתיים( בעיקר חוזרים בתשובה)
בין ישן לחדש, בין שימור להתחלות חדשות.
״פליאה״ מעלה תהיות כמו:
מה בין חיים אישיים להתמסרות לרעיון קולקטיבי גדול?
מה עושים כשהמחיר על נאמנות לחלק אחד של עצמך היא בגידה בחלק אחר?
כתיבתה של צרויה שלו, כתמיד, עמוקה ורבת רבדים.
כמה ציטוטים מתוך רבים שאהבתי
“ החיים הולכים קדימה ורק במבט לאחור אפשר להבין אותם.”
“נדמה לה עכשיו שעד יום מותה לא תעצום עין. העפעף יקפא על מקומו, יותיר את העין קרועה לרווחה עד שתיבש ותנשור מארובתה כפרי רקוב”
“שכבה דקה של נימוס עוטפת אותו כשהוא פונה אליה,”
לקראת סוף הספר היא איבדה אותי לרגעים, כשהמינון בין הרעיונות לעלילה נטה לכיוון הראשון, והיה לא לגמרי אמין מבחינתי.
ועדיין אני ממליצה מאוד על הספר הזה.
כאמור קראתי את הספר ב״עברית״ והנה כמה תובנות לטובת המתלבטים בין קריאה כזו לקריאה בספרים מודפסים:
ראשית- זה עניין אישי,
לי הקריאה הזו הרבה יותר נוחה. העמודים רצים לי מהר יותר(אל תשאלו למה. לא ברור לי)
אני מסמנת וממרקרת במצפון שקט.
כשקורה לי שאני לא זוכרת בדיוק משהו בספר, אני נעזרת באופציית החיפוש.
יש גם חסרונות כמובן- אני לא יכולה להשאיל אותו למשל.
לעמוד הספר ״פליאה״ ב״עברית״
