״זה לא ארגז״ שכתבה ואיירה אנטואנט פורטיס יצא במהדורה מחודשת בהוצאת הכורסא.
זהו ספר ילדים נהדר שעוסק בנושא מוכר מאוד. רמז לנושא אפשר למצוא בהקדשה:
״לכל הילדים באשר הם שיושבים בארגזי קרטון״
נדמה לי שאלה כל ילדי העולם, לא?
על עלילת הסיפור:
זהו למעשה דו שיח בין ארנב למישהו לא ידוע שדמותו לא נראית בספר. מאחר והוא מייצג את המציאות זהו כנראה מבוגר כלשהו.
לאורך כל הספר המבוגר שואל את הארנבון שאלות על מעשיו בארגז
לאורך כל הספר הארנבון לא עונה על השאלות רק מצהיר ״זה לא ארגז״
לבסוף נכנע המבוגר ושואל אז מה זה? וכאן מגיעה ההפתעה-
״זה הלא-ארגז שלי!״
ילדים לא צריכים את ההגדרות השמרניות שלנו. מבחינתם בדיוק כמו שיש דבר כזה ארגז שתפקידו להכיל מוצרים, כך יש דבר כזה שקרוי ״לא ארגז״ ותפקידו לאפשר לילד לעוף במרחבי הדמיון.
אם אתם נזכרים ברגע זה בספרה הידוע של מרים רות, ״הבית של יעל״, אתם כמובן צודקים, אלא שבעיניי העיצוב של הספר הזה הופך אותו לטוב יותר.
על האיורים:
״זה לא ארגז״ , הוא ספר שהקסם שלו מתחיל כבר בכריכה. היא מעוצבת בעצמה כארגז קרטון. ראו את הכריכה הקדמית (בתמונה העליונה).
זוהי הכריכה האחורית
בדיוק כמו שכתוב בארגז אמיתי.
כשילדיי היו קטנים הצחיק אותי שלא משנה איזה צעצוע נקנה להם, בסוף הם יתעסקו שעות עם הקרטון או עם החבל של האריזה.
ילדים אוהבים פשטות. ילדים אוהבים מרחב שמאפשר להם לדמיין וליצור.
בזה בדיוק עוסק הספר, ובהתאם לכך גם האיורים מראים זאת במינימליזם חכם.
הקוים הפשוטים, נטולי פרטים מיותרים של האיורים מייצרים אצל המבוגרים תחושת נאיביות נעימה ואצל הילדים תחושת הזדהות.
לאורך כל הספר החלק של המציאות מאוייר בשחור לבן
ואילו הדמיון צבעוני.
עוד דרך להעביר ללא מילים את ההבדל בין השניים: שימו לב כיצד אותו ארגז שבמציאות תופס חלק קטן מאוד מהדף, כשהוא הופך לרכב מירוצים רוחב הדף אינו מספיק וחלקו הקדמי נקטע.
ואיך כאן מראים האיורים ללא מילים כמה גבוה הארנבון בזכות הארגז- אוזניו ממשיכות מעבר לדף.
״זה לא ארגז״ ממעט מאוד במילים. משפט אחד בעמוד.
בכך הוא מתאים לילדים כבר מגיל שנתיים ואולי פחות(תלוי בילד)
הוא מנוקד(הנוסח העברי והניקוד ניתנו בידיה המומחיות של עטרה אופק) ובכך הוא מתאים גם לראשית קריאה.
רק אל תתפלאו אם תתחילו לקרוא את הספר עם בן השנתיים שלכם ותגלו שגם בת השמונה מהופנטת או צוחקת.
רעיונות לפעילויות
אני מציעה לעצור את הקריאה אחרי השאלה אז מה זה ולפני שהארנבון מסביר שזה הלא ארגז ולבקש מהילדים לחשוב מה יענה הארנב.
הצעה נוספת היא לקרוא את הספר בשני קולות. נסו גם להפוך את התפקידים ולקרוא אתם את תפקיד הארנבון ולתת לילד את תפקיד המבוגר.
וכמובן המתבקש ביותר- תנו לילד ארגז ואל תתערבו:)
